10.5- ספר מלכים- ספר ראשון- מלכות שלמה- פרשת- הַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה.

מות דוד.

מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה.

לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

חִירָ֨ם.

הבית אשר בנה

בית יער הלבנון

אז יקהל שלמה.

בְּתָם– לֵבָ֣ב.

לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י

כִּֽי הָיְתָ֤ה סִבָּה֙

וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה.

ויסירה מגבירה

אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם

כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה

יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים

קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה.

כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת

וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ

כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר

נחה רוח אליהו

פרשת- הַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה.

וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץמִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַליִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהוָֽה:  וְהַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשִּֽׁיםאַמָּ֥ה אָרְכּ֖וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים רָחְבּ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתֽוֹ:  וְהָאוּלָ֗ם עַלפְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת עֶשְׂרִ֣ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ עַלפְּנֵ֖י רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת עֶ֧שֶׂר בָּאַמָּ֛ה רָחְבּ֖וֹ עַלפְּנֵ֥י הַבָּֽיִת:  וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטֻמִֽים:  וַיִּבֶן֩ עַלקִ֨יר הַבַּ֤יִת (יצועיָצִ֙יעַ֙ סָבִ֔יב אֶתקִיר֤וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב לַֽהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת סָבִֽיב:  (היצועהַיָּצִ֨יעַ הַתַּחְתֹּנָ֜ה חָמֵ֧שׁ בָּאַמָּ֣ה רָחְבָּ֗הּ וְהַתִּֽיכֹנָה֙ שֵׁ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית שֶׁ֥בַע בָּאַמָּ֖ה רָחְבָּ֑הּ כִּ֡י מִגְרָעוֹת֩ נָתַ֨ן לַבַּ֤יִת סָבִיב֙ ח֔וּצָה לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִֽירוֹתהַבָּֽיִת:  וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶןשְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּלכְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽאנִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ:  פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה אֶלכֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַלהַתִּ֣יכֹנָ֔ה וּמִןהַתִּֽיכֹנָ֖ה אֶלהַשְּׁלִשִֽׁים:  וַיִּ֥בֶן אֶתהַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּ֑הוּ וַיִּסְפֹּ֤ן אֶתהַבַּ֙יִת֙ גֵּבִ֔ים וּשְׂדֵרֹ֖ת בָּאֲרָזִֽים:  וַיִּ֤בֶן אֶת-(היצועהַיָּצִ֙יעַ֙ עַלכָּלהַבַּ֔יִת חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֽוֹמָת֑וֹ וַיֶּאֱחֹ֥ז אֶתהַבַּ֖יִת בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִֽים:  וַֽיְהִי֙ דְּבַריְהוָ֔ה אֶלשְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר:  הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁראַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אִםתֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶתמִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְשָׁמַרְתָּ֥ אֶתכָּלמִצְוֹתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י אֶתדְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶלדָּוִ֥ד אָבִֽיךָ:  וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶתעַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:  וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶתהַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ:  וַיִּבֶן֩ אֶתקִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֙יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֙יִת֙ עַדקִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶתקַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים:  וַיִּבֶן֩ אֶתעֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה (מירכותימִֽיַּרְכְּתֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִןהַקַּרְקַ֖ע עַדהַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:  וְאַרְבָּעִ֥ים בָּאַמָּ֖ה הָיָ֣ה הַבָּ֑יִת ה֖וּא הַהֵיכָ֥ל לִפְנָֽי:  וְאֶ֤רֶז אֶלהַבַּ֙יִת֙ פְּנִ֔ימָה מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים הַכֹּ֣ל אֶ֔רֶז אֵ֥ין אֶ֖בֶן נִרְאָֽה:  וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְהַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה הֵכִ֑ין לְתִתֵּ֣ן שָׁ֔ם אֶתאֲר֖וֹן בְּרִ֥ית יְהוָֽה:  וְלִפְנֵ֣י הַדְּבִ֡יר עֶשְׂרִים֩ אַמָּ֨ה אֹ֜רֶךְ וְעֶשְׂרִ֧ים אַמָּ֣ה רֹ֗חַב וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז:  וַיְצַ֨ף שְׁלֹמֹ֧ה אֶתהַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְעַבֵּ֞ר (ברתיקותבְּרַתּוּק֤וֹת זָהָב֙ לִפְנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָֽב:  וְאֶתכָּלהַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב עַדתֹּ֣ם כָּלהַבָּ֑יִת וְכָלהַמִּזְבֵּ֥חַ אֲֽשֶׁרלַדְּבִ֖יר צִפָּ֥ה זָהָֽב:  וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵישָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ:  וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת כְּנַ֤ף הַכְּרוּב֙ הָֽאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת כְּנַ֥ף הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑ית עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת מִקְצ֥וֹת כְּנָפָ֖יו וְעַדקְצ֥וֹת כְּנָפָֽיו:  וְעֶ֙שֶׂר֙ בָּֽאַמָּ֔ה הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑י מִדָּ֥ה אַחַ֛ת וְקֶ֥צֶב אֶחָ֖ד לִשְׁנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:  קוֹמַת֙ הַכְּר֣וּב הָֽאֶחָ֔ד עֶ֖שֶׂר בָּֽאַמָּ֑ה וְכֵ֖ן הַכְּר֥וּב הַשֵּׁנִֽי:  וַיִּתֵּ֨ן אֶתהַכְּרוּבִ֜ים בְּת֣וֹךְ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֗י וַֽיִּפְרְשׂוּ֮ אֶתכַּנְפֵ֣י הַכְּרֻבִים֒ וַתִּגַּ֤ע כְּנַףהָֽאֶחָד֙ בַּקִּ֔יר וּכְנַף֙ הַכְּר֣וּב הַשֵּׁנִ֔י נֹגַ֖עַת בַּקִּ֣יר הַשֵּׁנִ֑י וְכַנְפֵיהֶם֙ אֶלתּ֣וֹךְ הַבַּ֔יִת נֹגְעֹ֖ת כָּנָ֥ף אֶלכָּנָֽף:  וַיְצַ֥ף אֶתהַכְּרוּבִ֖ים זָהָֽב:  וְאֵת֩ כָּלקִיר֨וֹת הַבַּ֜יִת מֵסַ֣ב קָלַ֗ע פִּתּוּחֵי֙ מִקְלְעוֹת֙ כְּרוּבִ֣ים וְתִֽמֹרֹ֔ת וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים מִלִּפְנִ֖ים וְלַחִיצֽוֹן:  וְאֶתקַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת צִפָּ֣ה זָהָ֑ב לִפְנִ֖ימָה וְלַחִיצֽוֹן:  וְאֵת֙ פֶּ֣תַח הַדְּבִ֔יר עָשָׂ֖ה דַּלְת֣וֹת עֲצֵישָׁ֑מֶן הָאַ֥יִל מְזוּז֖וֹת חֲמִשִֽׁית:  וּשְׁתֵּי֮ דַּלְת֣וֹת עֲצֵישֶׁמֶן֒ וְקָלַ֣ע עֲ֠לֵיהֶם מִקְלְע֨וֹת כְּרוּבִ֧ים וְתִמֹר֛וֹת וּפְטוּרֵ֥י צִצִּ֖ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֑ב וַיָּ֛רֶד עַלהַכְּרוּבִ֥ים וְעַלהַתִּֽמֹר֖וֹת אֶתהַזָּהָֽב:  וְכֵ֥ן עָשָׂ֛ה לְפֶ֥תַח הַֽהֵיכָ֖ל מְזוּז֣וֹת עֲצֵישָׁ֑מֶן מֵאֵ֖ת רְבִעִֽית:  וּשְׁתֵּ֥י דַלְת֖וֹת עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י צְלָעִ֜ים הַדֶּ֤לֶת הָֽאַחַת֙ גְּלִילִ֔ים וּשְׁנֵ֧י קְלָעִ֛ים הַדֶּ֥לֶת הַשֵּׁנִ֖ית גְּלִילִֽיםוְקָלַ֤ע כְּרוּבִים֙ וְתִ֣מֹר֔וֹת וּפְטֻרֵ֖י צִצִּ֑ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֔ב מְיֻשָּׁ֖ר עַלהַמְּחֻקֶּֽה:  וַיִּ֙בֶן֙ אֶתהֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית שְׁלֹשָׁ֖ה טוּרֵ֣י גָזִ֑ית וְט֖וּר כְּרֻתֹ֥ת אֲרָזִֽים:  בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִיעִ֔ית יֻסַּ֖ד בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּיֶ֖רַח זִֽו:  וּבַשָּׁנָה֩ הָאַחַ֨ת עֶשְׂרֵ֜ה בְּיֶ֣רַח בּ֗וּל ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י כָּלָ֣ה הַבַּ֔יִת לְכָלדְּבָרָ֖יו וּלְכָל-(משפטומִשְׁפָּטָ֑יו וַיִּבְנֵ֖הוּ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים:

פרשת הבית אשר בנה- לא מנוקד.

א ו,א ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני-ישראל מארץ-מצרים בשנה הרביעית בחדש זו, הוא החדש השני, למלך שלמה, על-ישראל; ויבן הבית, ליהוה.  א ו,ב והבית, אשר בנה המלך שלמה ליהוה–ששים-אמה ארכו, ועשרים רחבו; ושלשים אמה, קומתו.  א ו,ג והאולם, על-פני היכל הבית–עשרים אמה ארכו, על-פני רחב הבית; עשר באמה רחבו, על-פני הבית.  א ו,ד ויעש לבית, חלוני שקפים אטומים.  א ו,ה ויבן על-קיר הבית יצוע (יציע), סביב, את-קירות הבית סביב, להיכל ולדביר; ויעש צלעות, סביב.  א ו,ו היצוע (היציע) התחתנה חמש באמה רחבה, והתיכנה שש באמה רחבה, והשלישית, שבע באמה רחבה:  כי מגרעות נתן לבית סביב, חוצה, לבלתי, אחז בקירות-הבית.  א ו,ז והבית, בהבנתו–אבן-שלמה מסע, נבנה; ומקבות והגרזן כל-כלי ברזל, לא-נשמע בבית בהבנתו.  א ו,ח פתח, הצלע התיכנה, אל-כתף הבית, הימנית; ובלולים, יעלו על-התיכנה, ומן-התיכנה, אל-השלשים.  א ו,ט ויבן את-הבית, ויכלהו; ויספן את-הבית גבים, ושדרת בארזים.  א ו,י ויבן את-היצוע (היציע) על-כל-הבית, חמש אמות קומתו; ויאחז את-הבית, בעצי ארזים.  {פ}

א ו,יא ויהי, דבר-יהוה, אל-שלמה, לאמר.  א ו,יב הבית הזה אשר-אתה בנה, אם-תלך בחקתי ואת-משפטי תעשה, ושמרת את-כל-מצותי, ללכת בהם–והקמתי את-דברי אתך, אשר דברתי אל-דוד אביך.  א ו,יג ושכנתי, בתוך בני ישראל; ולא אעזב, את-עמי ישראל.  {פ}

א ו,יד ויבן שלמה את-הבית, ויכלהו.  א ו,טו ויבן את-קירות הבית מביתה, בצלעות ארזים–מקרקע הבית עד-קירות הספן, צפה עץ מבית; ויצף את-קרקע הבית, בצלעות ברושים.  א ו,טז ויבן את-עשרים אמה מירכותי (מירכתי) הבית, בצלעות ארזים, מן-הקרקע, עד-הקירות; ויבן לו מבית לדביר, לקדש הקדשים.  א ו,יז וארבעים באמה, היה הבית–הוא, ההיכל לפני.  א ו,יח וארז אל-הבית, פנימה, מקלעת פקעים, ופטורי צצים:  הכל ארז, אין אבן נראה.  א ו,יט ודביר בתוך-הבית מפנימה, הכין, לתתן שם, את-ארון ברית יהוה.  א ו,כ ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה קומתו, ויצפהו, זהב סגור; ויצף מזבח, ארז.  א ו,כא ויצף שלמה את-הבית מפנימה, זהב סגור; ויעבר ברתיקות (ברתוקות) זהב, לפני הדביר, ויצפהו, זהב.  א ו,כב ואת-כל-הבית צפה זהב, עד-תם כל-הבית; וכל-המזבח אשר-לדביר, צפה זהב.  א ו,כג ויעש בדביר, שני כרובים עצי-שמן:  עשר אמות, קומתו.  א ו,כד וחמש אמות, כנף הכרוב האחת, וחמש אמות, כנף הכרוב השנית; עשר אמות, מקצות כנפיו ועד-קצות כנפיו.  א ו,כה ועשר, באמה, הכרוב, השני:  מדה אחת וקצב אחד, לשני הכרבים.  א ו,כו קומת הכרוב האחד, עשר באמה; וכן, הכרוב השני.  א ו,כז ויתן את-הכרובים בתוך הבית הפנימי, ויפרשו את-כנפי הכרבים, ותגע כנף-האחד בקיר, וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני; וכנפיהם אל-תוך הבית, נגעת כנף אל-כנף.  א ו,כח ויצף את-הכרובים, זהב.  א ו,כט ואת כל-קירות הבית מסב קלע, פתוחי מקלעות כרובים ותמרת, ופטורי, צצים–מלפנים, ולחיצון.  א ו,ל ואת-קרקע הבית, צפה זהב–לפנימה, ולחיצון.  א ו,לא ואת פתח הדביר, עשה דלתות עצי-שמן; האיל מזוזות, חמשית.  א ו,לב ושתי, דלתות עצי-שמן, וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים, וצפה זהב; וירד על-הכרובים ועל-התמרות, את-הזהב.  א ו,לג וכן עשה לפתח ההיכל, מזוזות עצי-שמן, מאת, רבעית.  א ו,לד ושתי דלתות, עצי ברושים; שני צלעים הדלת האחת, גלילים, ושני קלעים הדלת השנית, גלילים.  א ו,לה וקלע כרובים ותמרות, ופטרי צצים; וצפה זהב, מישר על-המחקה.  א ו,לו ויבן את-החצר הפנימית, שלשה טורי גזית; וטור, כרתת ארזים.  א ו,לז בשנה, הרביעית, יסד, בית יהוה–בירח, זו.  א ו,לח ובשנה האחת עשרה בירח בול, הוא החדש השמיני, כלה הבית, לכל-דבריו ולכל-משפטו; ויבנהו, שבע שנים.

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.

.