מות דוד.

מַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה.

לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

חִירָ֨ם.

הבית אשר בנה

בית יער הלבנון

אז יקהל שלמה.

בְּתָם– לֵבָ֣ב.

לְמַ֙עַן֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י

כִּֽי הָיְתָ֤ה סִבָּה֙

וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה.

ויסירה מגבירה

אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם

כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה

יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים

קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה.

כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת

וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת–דָּמ֔וֹ

כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר

נחה רוח אליהו

פרשת – בְּתָם–לֵבָ֣ב וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשׂ֕וֹת.

וַיְהִי֙ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֥וֹת אֶת–בֵּית–יְהוָ֖ה וְאֶת–בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵת֙ כָּל–חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָפֵ֖ץ לַעֲשֽׂוֹת:  וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל–שְׁלֹמֹ֖ה שֵׁנִ֑ית כַּאֲשֶׁ֛ר נִרְאָ֥ה אֵלָ֖יו בְּגִבְעֽוֹן:  וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו שָׁ֠מַעְתִּי אֶת–תְּפִלָּתְךָ֣ וְאֶת–תְּחִנָּתְךָ֮ אֲשֶׁ֣ר הִתְחַנַּ֣נְתָּה לְפָנַי֒ הִקְדַּ֗שְׁתִּי אֶת–הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנִ֔תָה לָשֽׂוּם–שְׁמִ֥י שָׁ֖ם עַד–עוֹלָ֑ם וְהָי֨וּ עֵינַ֧י וְלִבִּ֛י שָׁ֖ם כָּל–הַיָּמִֽים:  וְאַתָּ֞ה אִם–תֵּלֵ֣ךְ לְפָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר הָלַ֜ךְ דָּוִ֤ד אָבִ֙יךָ֙ בְּתָם–לֵבָ֣ב וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשׂ֕וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑יךָ חֻקַּ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֹֽר:  וַהֲקִ֨מֹתִ֜י אֶת–כִּסֵּ֧א מַֽמְלַכְתְּךָ֛ עַל–יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹלָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי עַל–דָּוִ֤ד אָבִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא–יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל:  אִם–שׁ֨וֹב תְּשֻׁב֜וּן אַתֶּ֤ם וּבְנֵיכֶם֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְלֹ֤א תִשְׁמְרוּ֙ מִצְוֹתַ֣י חֻקֹּתַ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם:  וְהִכְרַתִּ֣י אֶת–יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַ֨ל פְּנֵ֤י הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם וְאֶת–הַבַּ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי לִשְׁמִ֔י אֲשַׁלַּ֖ח מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְהָיָ֧ה יִשְׂרָאֵ֛ל לְמָשָׁ֥ל וְלִשְׁנִינָ֖ה בְּכָל–הָעַמִּֽים:  וְהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ יִהְיֶ֣ה עֶלְי֔וֹן כָּל–עֹבֵ֥ר עָלָ֖יו יִשֹּׁ֣ם וְשָׁרָ֑ק וְאָמְר֗וּ עַל–מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ כָּ֔כָה לָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְלַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:  וְאָמְר֗וּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר עָזְב֜וּ אֶת–יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֣יא אֶת–אֲבֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיַּחֲזִ֙קוּ֙ בֵּאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים (וישתחו) וַיִּשְׁתַּחֲו֥וּ לָהֶ֖ם וַיַּעַבְדֻ֑ם עַל–כֵּ֗ן הֵבִ֤יא יְהוָה֙ עֲלֵיהֶ֔ם אֵ֥ת כָּל–הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת:  וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה אֲשֶׁר–בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֶת–שְׁנֵ֣י הַבָּתִּ֑ים אֶת–בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת–בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ:  חִירָ֣ם מֶֽלֶךְ–צֹ֠ר נִשָּׂ֨א אֶת–שְׁלֹמֹ֜ה בַּעֲצֵי֩ אֲרָזִ֨ים וּבַעֲצֵ֧י בְרוֹשִׁ֛ים וּבַזָּהָ֖ב לְכָל–חֶפְצ֑וֹ אָ֡ז יִתֵּן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֤ה לְחִירָם֙ עֶשְׂרִ֣ים עִ֔יר בְּאֶ֖רֶץ הַגָּלִֽיל:  וַיֵּצֵ֤א חִירָם֙ מִצֹּ֔ר לִרְאוֹת֙ אֶת–הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָתַן–ל֖וֹ שְׁלֹמֹ֑ה וְלֹ֥א יָשְׁר֖וּ בְּעֵינָֽיו:  וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר–נָתַ֥תָּה לִּ֖י אָחִ֑י וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ כָּב֔וּל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וַיִּשְׁלַ֥ח חִירָ֖ם לַמֶּ֑לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכַּ֥ר זָהָֽב:  וְזֶ֨ה דְבַר–הַמַּ֜ס אֲשֶֽׁר–הֶעֱלָ֣ה | הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה לִבְנוֹת֩ אֶת–בֵּ֨ית יְהוָ֤ה וְאֶת–בֵּיתוֹ֙ וְאֶת–הַמִּלּ֔וֹא וְאֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת–חָצֹ֥ר וְאֶת–מְגִדּ֖וֹ וְאֶת–גָּֽזֶר:  פַּרְעֹ֨ה מֶֽלֶךְ–מִצְרַ֜יִם עָלָ֗ה וַיִּלְכֹּ֤ד אֶת–גֶּ֙זֶר֙ וַיִּשְׂרְפָ֣הּ בָּאֵ֔שׁ וְאֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֛י הַיֹּשֵׁ֥ב בָּעִ֖יר הָרָ֑ג וַֽיִּתְּנָהּ֙ שִׁלֻּחִ֔ים לְבִתּ֖וֹ אֵ֥שֶׁת שְׁלֹמֹֽה:  וַיִּ֤בֶן שְׁלֹמֹה֙ אֶת–גָּ֔זֶר וְאֶת–בֵּ֥ית חֹרֹ֖ן תַּחְתּֽוֹן:  וְאֶֽת–בַּעֲלָ֛ת וְאֶת-(תמר) תַּדְמֹ֥ר בַּמִּדְבָּ֖ר בָּאָֽרֶץ:  וְאֵ֨ת כָּל–עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת | חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירוּשָׁלִַ֙ם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ:  כָּל–הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן–הָאֱמֹרִ֜י הַחִתִּ֤י הַפְּרִזִּי֙ הַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא–מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה:  בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נֹתְר֤וּ אַחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא–יָכְל֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַֽחֲרִימָ֑ם וַיַּעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַס–עֹבֵ֔ד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וּמִבְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא–נָתַ֥ן שְׁלֹמֹ֖ה עָ֑בֶד כִּי–הֵ֞ם אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַעֲבָדָיו֙ וְשָׂרָ֣יו וְשָׁלִשָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו:  אֵ֣לֶּה | שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַל–הַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה:  אַ֣ךְ בַּת–פַּרְעֹ֗ה עָֽלְתָה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔ד אֶל–בֵּיתָ֖הּ אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה–לָ֑הּ אָ֖ז בָּנָ֥ה אֶת–הַמִּלּֽוֹא:  וְהֶעֱלָ֣ה שְׁלֹמֹ֡ה שָׁלֹשׁ֩ פְּעָמִ֨ים בַּשָּׁנָ֜ה עֹל֣וֹת וּשְׁלָמִ֗ים עַל–הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֣ה לַיהוָ֔ה וְהַקְטֵ֣יר אִתּ֗וֹ אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשִׁלַּ֖ם אֶת–הַבָּֽיִת:  וָאֳנִ֡י עָשָׂה֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה בְּעֶצְיֽוֹן–גֶּ֨בֶר אֲשֶׁ֧ר אֶת–אֵל֛וֹת עַל–שְׂפַ֥ת יַם–ס֖וּף בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:  וַיִּשְׁלַ֨ח חִירָ֤ם בָּֽאֳנִי֙ אֶת–עֲבָדָ֔יו אַנְשֵׁ֣י אֳנִיּ֔וֹת יֹדְעֵ֖י הַיָּ֑ם עִ֖ם עַבְדֵ֥י שְׁלֹמֹֽה:  וַיָּבֹ֣אוּ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֤וּ מִשָּׁם֙ זָהָ֔ב אַרְבַּע–מֵא֥וֹת וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכָּ֑ר וַיָּבִ֖אוּ אֶל–הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה:

וּמַֽלְכַּת–שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת–שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת:  וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב–מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל–שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּל–אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם–לְבָבָֽהּ:  וַיַּגֶּד–לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת–כָּל–דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא–הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן–הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ:  וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת–שְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּל–חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה:  וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד (משרתו) מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא–הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ:  וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל–הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל–דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל–חָכְמָתֶֽךָ:  וְלֹֽא–הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר–בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא–הֻגַּד–לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל–הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי: אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת–חָכְמָתֶֽךָ:  יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל–כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶת–יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה:  וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים | כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹא–בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר–נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת–שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה:  וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר–נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה:  וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת–עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית–יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָֽא–כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת–שְׁבָ֗א אֶת–כָּל–חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן–לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ:  וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר–בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב:  לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹכְלִ֑ים וְכָל–מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ:  וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁשׁ–מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל–הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת:  וּשְׁלֹשׁ–מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל–הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן:  וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא–שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז:  שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ–עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵאַֽחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל–מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת:  וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל–שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹֽא–נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל–מַמְלָכֽוֹת:  וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית–יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה:  כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא | אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים:  וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחָכְמָֽה:  וְכָ֨ל–הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת–פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת–חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר–נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ:  וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר–שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה:  וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַיְהִי–ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע–מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים–עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם–הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם:  וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת–הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר–בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב:  וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר:  וַֽ֠תַּעֲלֶה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵן לְכָל–מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ:

פרשת בתום לבב- לא מנוקד.

א ט,א ויהי ככלות שלמה, לבנות את-בית-יהוה ואת-בית המלך, ואת כל-חשק שלמה, אשר חפץ לעשות.  {פ}

א ט,ב וירא יהוה אל-שלמה, שנית, כאשר נראה אליו, בגבעון.  א ט,ג ויאמר יהוה אליו, שמעתי את-תפלתך ואת-תחנתך אשר התחננתה לפני–הקדשתי את-הבית הזה אשר בנתה, לשום-שמי שם עד-עולם; והיו עיני ולבי שם, כל-הימים.  א ט,ד ואתה אם-תלך לפני, כאשר הלך דוד אביך בתם-לבב ובישר, לעשות, ככל אשר צויתיך–חקי ומשפטי, תשמר.  א ט,ה והקמתי את-כסא ממלכתך, על-ישראל–לעלם:  כאשר דברתי, על-דוד אביך לאמר, לא-יכרת לך איש, מעל כסא ישראל.  א ט,ו אם-שוב תשבון אתם ובניכם, מאחרי, ולא תשמרו מצותי חקתי, אשר נתתי לפניכם; והלכתם, ועבדתם אלהים אחרים, והשתחויתם, להם.  א ט,ז והכרתי את-ישראל, מעל פני האדמה אשר נתתי להם, ואת-הבית אשר הקדשתי לשמי, אשלח מעל פני; והיה ישראל למשל ולשנינה, בכל-העמים.  א ט,ח והבית הזה יהיה עליון, כל-עבר עליו ישם ושרק; ואמרו, על-מה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת, ולבית הזה.  א ט,ט ואמרו, על אשר עזבו את-יהוה אלהיהם אשר הוציא את-אבתם מארץ מצרים, ויחזקו באלהים אחרים, וישתחו (וישתחוו) להם ויעבדם; על-כן, הביא יהוה עליהם, את כל-הרעה, הזאת.  {פ}

א ט,י ויהי, מקצה עשרים שנה, אשר-בנה שלמה, את-שני הבתים–את-בית יהוה, ואת-בית המלך.  א ט,יא חירם מלך-צר נשא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים, ובזהב–לכל-חפצו; אז יתן המלך שלמה לחירם, עשרים עיר, בארץ, הגליל.  א ט,יב ויצא חירם, מצר, לראות את-הערים, אשר נתן-לו שלמה; ולא ישרו, בעיניו.  א ט,יג ויאמר–מה הערים האלה, אשר-נתתה לי אחי; ויקרא להם ארץ כבול, עד היום הזה.  {פ}

א ט,יד וישלח חירם, למלך, מאה ועשרים, ככר זהב.  א ט,טו וזה דבר-המס אשר-העלה המלך שלמה, לבנות את-בית יהוה ואת-ביתו ואת-המלוא, ואת, חומת ירושלם; ואת-חצר ואת-מגדו, ואת-גזר.  א ט,טז פרעה מלך-מצרים עלה, וילכד את-גזר וישרפה באש, ואת-הכנעני הישב בעיר, הרג; ויתנה, שלחים, לבתו, אשת שלמה.  א ט,יז ויבן שלמה את-גזר, ואת-בית חרן תחתון.  א ט,יח ואת-בעלת ואת-תמר (תדמר) במדבר, בארץ.  א ט,יט ואת כל-ערי המסכנות, אשר היו לשלמה, ואת ערי הרכב, ואת ערי הפרשים; ואת חשק שלמה, אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון, ובכל, ארץ ממשלתו.  א ט,כ כל-העם הנותר מן-האמרי החתי הפרזי, החוי והיבוסי, אשר לא-מבני ישראל, המה.  א ט,כא בניהם, אשר נתרו אחריהם בארץ, אשר לא-יכלו בני ישראל, להחרימם; ויעלם שלמה למס-עבד, עד היום הזה.  א ט,כב ומבני, ישראל, לא-נתן שלמה, עבד:  כי-הם אנשי המלחמה, ועבדיו ושריו ושלישיו, ושרי רכבו, ופרשיו.  {ס}

א ט,כג אלה שרי הנצבים, אשר על-המלאכה לשלמה, חמשים, וחמש מאות–הרדים בעם, העשים במלאכה.  א ט,כד אך בת-פרעה, עלתה מעיר דוד, אל-ביתה, אשר בנה-לה; אז, בנה את-המלוא.  א ט,כה והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים, על-המזבח אשר בנה ליהוה, והקטיר אתו, אשר לפני יהוה; ושלם, את-הבית.  א ט,כו ואני עשה המלך שלמה בעציון-גבר אשר את-אלות, על-שפת ים-סוף–בארץ אדום.  א ט,כז וישלח חירם באני, את-עבדיו, אנשי אניות, ידעי הים–עם, עבדי שלמה.  א ט,כח ויבאו אופירה–ויקחו משם זהב, ארבע-מאות ועשרים ככר; ויבאו, אל-המלך שלמה.  {פ}

א י,א ומלכת-שבא, שמעת את-שמע שלמה–לשם יהוה; ותבא לנסתו, בחידות.  א י,ב ותבא ירושלמה, בחיל כבד מאד, גמלים נשאים בשמים וזהב רב-מאד, ואבן יקרה; ותבא, אל-שלמה, ותדבר אליו, את כל-אשר היה עם-לבבה.  א י,ג ויגד-לה שלמה, את-כל-דבריה:  לא-היה דבר נעלם מן-המלך, אשר לא הגיד לה.  א י,ד ותרא, מלכת-שבא, את, כל-חכמת שלמה; והבית, אשר בנה.  א י,ה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם, ומשקיו, ועלתו, אשר יעלה בית יהוה; ולא-היה בה עוד, רוח.  א י,ו ותאמר, אל-המלך, אמת היה הדבר, אשר שמעתי בארצי–על-דבריך, ועל-חכמתך.  א י,ז ולא-האמנתי לדברים, עד אשר-באתי ותראינה עיני, והנה לא-הגד-לי, החצי:  הוספת חכמה וטוב, אל-השמועה אשר שמעתי.  א י,ח אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה, העמדים לפניך תמיד, השמעים את-חכמתך.  א י,ט יהי יהוה אלהיך, ברוך, אשר חפץ בך, לתתך על-כסא ישראל–באהבת יהוה את-ישראל, לעלם, וישימך למלך, לעשות משפט וצדקה.  א י,י ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב, ובשמים הרבה מאד–ואבן יקרה; לא בא כבשם ההוא עוד לרב, אשר-נתנה מלכת-שבא למלך שלמה.  א י,יא וגם אני חירם, אשר-נשא זהב מאופיר:  הביא מאפיר עצי אלמגים, הרבה מאד–ואבן יקרה.  א י,יב ויעש המלך את-עצי האלמגים מסעד לבית-יהוה, ולבית המלך, וכנרות ונבלים, לשרים; לא בא-כן עצי אלמגים, ולא נראה, עד, היום הזה.  א י,יג והמלך שלמה נתן למלכת-שבא, את-כל-חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן-לה, כיד המלך שלמה; ותפן ותלך לארצה, היא ועבדיה.  {פ}

א י,יד ויהי משקל הזהב, אשר-בא לשלמה בשנה אחת–שש מאות ששים ושש, ככר זהב.  א י,טו לבד מאנשי התרים, ומסחר הרכלים, וכל-מלכי הערב, ופחות הארץ.  א י,טז ויעש המלך שלמה מאתים צנה, זהב שחוט; שש-מאות זהב, יעלה על-הצנה האחת.  א י,יז ושלש-מאות מגנים, זהב שחוט–שלשת מנים זהב, יעלה על-המגן האחת; ויתנם המלך, בית יער הלבנון.  {פ}

א י,יח ויעש המלך כסא-שן, גדול; ויצפהו, זהב מופז.  א י,יט שש מעלות לכסה, וראש-עגל לכסה מאחריו, וידת מזה ומזה, אל-מקום השבת; ושנים אריות, עמדים אצל הידות.  א י,כ ושנים עשר אריים, עמדים שם על-שש המעלות–מזה ומזה; לא-נעשה כן, לכל-ממלכות.  א י,כא וכל כלי משקה המלך שלמה, זהב, וכל כלי בית-יער הלבנון, זהב סגור:  אין כסף, לא נחשב בימי שלמה–למאומה.  א י,כב כי אני תרשיש למלך בים, עם אני חירם; אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש, נשאת זהב וכסף, שנהבים וקפים, ותכיים.  א י,כג ויגדל המלך שלמה, מכל מלכי הארץ–לעשר, ולחכמה.  א י,כד וכל-הארץ–מבקשים, את-פני שלמה:  לשמע, את-חכמתו, אשר-נתן אלהים, בלבו.  א י,כה והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות, ונשק ובשמים, סוסים, ופרדים–דבר-שנה, בשנה.  {ס}

א י,כו ויאסף שלמה, רכב ופרשים, ויהי-לו אלף וארבע-מאות רכב, ושנים-עשר אלף פרשים; וינחם בערי הרכב, ועם-המלך בירושלם.  א י,כז ויתן המלך את-הכסף בירושלם, כאבנים; ואת הארזים, נתן כשקמים אשר-בשפלה–לרב.  א י,כח ומוצא הסוסים אשר לשלמה, ממצרים; ומקוה–סחרי המלך, יקחו מקוה במחיר.  א י,כט ותעלה ותצא מרכבה ממצרים, בשש מאות כסף, וסוס, בחמשים ומאה; וכן לכל-מלכי החתים, ולמלכי ארם–בידם יצאו.  {פ}