25.10- ספר זכריה- פרק עשירי- וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ.

ספר זכריה-פרק ראשון- הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י.

ספר זכריה- פרק שני- כִּ֥י נֵע֖וֹר מִמְּע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ:

ספר זכריה- פרק שלישי- כִּֽי-אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה.

ספר זכריה- פרק רביעי- בְנֵֽי-הַיִּצְהָ֑ר.

ספר זכריה- פרק חמישי- בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר.

ספר זכריה- פרק שישי- עֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם.

ספר זכריה- פרק שביעי- חֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים.

ספר זכריה- פרק שמיני- וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ.

ספר זכריה- פרק תשיעי- הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם.

ספר זכריה- פרק עשירי- וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ.

ספר זכריה- פרק עשתי עשר- עֲנִיֵּ֤י הַצֹּאן֙ הַשֹּׁמְרִ֣ים אֹתִ֔י.

ספר זכריה- פרק שנים עשר- יֹצֵ֥ר רֽוּחַ-אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ.

פרק עשירי-  וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ.

שַׁאֲל֨וּ מֵיְהוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַרגֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה: כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּאָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַֽחֵמ֑וּן עַלכֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹצֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּֽיאֵ֥ין רֹעֶֽה: עַלהָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַלהָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽיפָקַד֩ יְהוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶתעֶדְרוֹ֙ אֶתבֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה:  מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כָלנוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו: וְהָי֨וּ כְגִבֹּרִ֜ים בּוֹסִ֨ים בְּטִ֤יט חוּצוֹת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנִ֨לְחֲמ֔וּ כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ם וְהֹבִ֖ישׁוּ רֹכְבֵ֥י סוּסִֽים: וְגִבַּרְתִּ֣י | אֶתבֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶתבֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽאזְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם: וְהָי֤וּ כְגִבּוֹר֙ אֶפְרַ֔יִם וְשָׂמַ֥ח לִבָּ֖ם כְּמוֹיָ֑יִן וּבְנֵיהֶם֙ יִרְא֣וּ וְשָׂמֵ֔חוּ יָגֵ֥ל לִבָּ֖ם בַּיהוָֽה: אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ: וְאֶזְרָעֵם֙ בָּֽעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶתבְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ: וַהֲשִֽׁיבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵֽאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶלאֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם: וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר: וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה:

לא מנוקד:

 י,א שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש, יהוה עשה חזיזים; ומטר-גשם יתן להם, לאיש עשב בשדה.  י,ב כי התרפים דברו-און, והקוסמים חזו שקר, וחלמות השוא ידברו, הבל ינחמון; על-כן נסעו כמו-צאן, יענו כי-אין רעה.  {פ}

י,ג על-הרעים חרה אפי, ועל-העתודים אפקוד:  כי-פקד יהוה צבאות את-עדרו, את-בית יהודה, ושם אותם, כסוס הודו במלחמה.  י,ד ממנו פנה ממנו יתד, ממנו קשת מלחמה; ממנו יצא כל-נוגש, יחדו.  י,ה והיו כגברים בוסים בטיט חוצות, במלחמה, ונלחמו, כי יהוה עמם; והבישו, רכבי סוסים.  י,ו וגברתי את-בית יהודה, ואת-בית יוסף אושיע, והושבותים כי רחמתים, והיו כאשר לא-זנחתים:  כי, אני יהוה אלהיהם–ואענם.  י,ז והיו כגבור אפרים, ושמח לבם כמו-יין; ובניהם יראו ושמחו, יגל לבם ביהוה.  י,ח אשרקה להם ואקבצם, כי פדיתים; ורבו, כמו רבו.  י,ט ואזרעם, בעמים, ובמרחקים, יזכרוני; וחיו את-בניהם, ושבו.  י,י והשבותים מארץ מצרים, ומאשור אקבצם; ואל-ארץ גלעד ולבנון אביאם, ולא ימצא להם.  י,יא ועבר בים צרה, והכה בים גלים, והבישו, כל מצולות יאר; והורד גאון אשור, ושבט מצרים יסור.  י,יב וגברתים, ביהוה, ובשמו, יתהלכו:  נאם, יהוה.  {פ}

.