25.8- ספר זכריה- פרק שמיני- וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ.

ספר זכריה-פרק ראשון- הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י.

ספר זכריה- פרק שני- כִּ֥י נֵע֖וֹר מִמְּע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ:

ספר זכריה- פרק שלישי- כִּֽי-אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה.

ספר זכריה- פרק רביעי- בְנֵֽי-הַיִּצְהָ֑ר.

ספר זכריה- פרק חמישי- בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר.

ספר זכריה- פרק שישי- עֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם.

ספר זכריה- פרק שביעי- חֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים.

ספר זכריה- פרק שמיני- וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ.

ספר זכריה- פרק תשיעי- הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם.

ספר זכריה- פרק עשירי- וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ.

ספר זכריה- פרק עשתי עשר- עֲנִיֵּ֤י הַצֹּאן֙ הַשֹּׁמְרִ֣ים אֹתִ֔י.

ספר זכריה- פרק שנים עשר- יֹצֵ֥ר רֽוּחַ-אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ.

פרק שמיני- וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ.

וַיְהִ֛י דְּבַריְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹֽר: כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת קִנֵּ֥אתִי לְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְחֵמָ֥ה גְדוֹלָ֖ה קִנֵּ֥אתִי לָֽהּ: כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁ֚בְתִּי אֶלצִיּ֔וֹן וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְנִקְרְאָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣ירהָֽאֱמֶ֔ת וְהַריְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ: כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֹ֤ד יֵֽשְׁבוּ֙ זְקֵנִ֣ים וּזְקֵנ֔וֹת בִּרְחֹב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ מֵרֹ֥ב יָמִֽים: וּרְחֹב֤וֹת הָעִיר֙ יִמָּ֣לְא֔וּ יְלָדִ֖ים וִֽילָד֑וֹת מְשַׂחֲקִ֖ים בִּרְחֹֽבֹתֶֽיהָ:  כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּ֣י יִפָּלֵ֗א בְּעֵינֵי֙ שְׁאֵרִית֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם גַּםבְּעֵינַי֙ יִפָּלֵ֔א נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:  כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י מוֹשִׁ֛יעַ אֶתעַמִּ֖י מֵאֶ֣רֶץ מִזְרָ֑ח וּמֵאֶ֖רֶץ מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ: וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם וְשָׁכְנ֖וּ בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְהָיוּלִ֣י לְעָ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶהְיֶ֤ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים בֶּאֱמֶ֖ת וּבִצְדָקָֽה:  כֹּֽהאָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֔ם הַשֹּֽׁמְעִים֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֵ֖ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה מִפִּי֙ הַנְּבִיאִ֔ים אֲ֠שֶׁר בְּי֞וֹם יֻסַּ֨ד בֵּיתיְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת הַהֵיכָ֖ל לְהִבָּנֽוֹת: כִּ֗י לִפְנֵי֙ הַיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם שְׂכַ֤ר הָֽאָדָם֙ לֹ֣א נִֽהְיָ֔ה וּשְׂכַ֥ר הַבְּהֵמָ֖ה אֵינֶ֑נָּה וְלַיּוֹצֵ֨א וְלַבָּ֤א אֵיןשָׁלוֹם֙ מִןהַצָּ֔ר וַאֲשַׁלַּ֥ח אֶתכָּלהָאָדָ֖ם אִ֥ישׁ בְּרֵעֵֽהוּ: וְעַתָּ֗ה לֹ֣א כַיָּמִ֤ים הָרִֽאשֹׁנִים֙ אֲנִ֔י לִשְׁאֵרִ֖ית הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: כִּֽיזֶ֣רַע הַשָּׁל֗וֹם הַגֶּ֜פֶן תִּתֵּ֤ן פִּרְיָהּ֙ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן אֶתיְבוּלָ֔הּ וְהַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ טַלָּ֑ם וְהִנְחַלְתִּ֗י אֶתשְׁאֵרִ֛ית הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֶתכָּלאֵֽלֶּה: וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ הֱיִיתֶ֨ם קְלָלָ֜ה בַּגּוֹיִ֗ם בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ וּבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֚ן אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם בְּרָכָ֑ה אַלתִּירָ֖אוּ תֶּחֱזַ֥קְנָה יְדֵיכֶֽם: כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַמְ֜תִּי לְהָרַ֣ע לָכֶ֗ם בְּהַקְצִ֤יף אֲבֹֽתֵיכֶם֙ אֹתִ֔י אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֖א נִחָֽמְתִּי:  כֵּ֣ן שַׁ֤בְתִּי זָמַ֙מְתִּי֙ בַּיָּמִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהֵיטִ֥יב אֶתיְרוּשָׁלִַ֖ם וְאֶתבֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה אַלתִּירָֽאוּ: אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶתרֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם: וְאִ֣ישׁ | אֶתרָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽלתַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽלתֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶתכָּלאֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻםיְהוָֽה:  וַיְהִ֛י דְּבַריְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: כֹּֽהאָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתיְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ: כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עֹ֚ד אֲשֶׁ֣ר יָבֹ֣אוּ עַמִּ֔ים וְיֹשְׁבֵ֖י עָרִ֥ים רַבּֽוֹת: וְֽהָלְכ֡וּ יֹשְׁבֵי֩ אַחַ֨ת אֶלאַחַ֜ת לֵאמֹ֗ר נֵלְכָ֤ה הָלוֹךְ֙ לְחַלּוֹת֙ אֶתפְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶתיְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֵלְכָ֖ה גַּםאָֽנִי: וּבָ֨אוּ עַמִּ֤ים רַבִּים֙ וְגוֹיִ֣ם עֲצוּמִ֔ים לְבַקֵּ֛שׁ אֶתיְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בִּירוּשָׁלִָ֑ם וּלְחַלּ֖וֹת אֶתפְּנֵ֥י יְהוָֽה: כֹּ֥ה אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם

לא מנוקד:

ח,א ויהי דבר-יהוה צבאות, לאמר.  ח,ב כה אמר יהוה צבאות, קנאתי לציון קנאה גדולה; וחמה גדולה, קנאתי לה.  ח,ג כה, אמר יהוה, שבתי אל-ציון, ושכנתי בתוך ירושלם; ונקראה ירושלם עיר האמת, והר-יהוה צבאות הר הקדש.  {ס}

ח,ד כה אמר, יהוה צבאות, עד ישבו זקנים וזקנות, ברחבות ירושלם; ואיש משענתו בידו, מרב ימים.  ח,ה ורחבות העיר ימלאו, ילדים וילדות, משחקים, ברחבתיה.  {ס}

ח,ו כה אמר, יהוה צבאות, כי יפלא בעיני שארית העם הזה, בימים ההם–גם-בעיני, יפלא, נאם, יהוה צבאות.  {פ}

ח,ז כה אמר יהוה צבאות, הנני מושיע את-עמי מארץ מזרח, ומארץ, מבוא השמש.  ח,ח והבאתי אתם, ושכנו בתוך ירושלם; והיו-לי לעם, ואני אהיה להם לאלהים–באמת, ובצדקה.  {ס}

ח,ט כה-אמר, יהוה צבאות, תחזקנה ידיכם, השמעים בימים האלה את הדברים האלה–מפי, הנביאים, אשר ביום יסד בית-יהוה צבאות ההיכל, להבנות.  ח,י כי, לפני הימים ההם, שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה; וליוצא ולבא אין-שלום מן-הצר, ואשלח את-כל-האדם איש ברעהו.  ח,יא ועתה, לא כימים הראשנים אני, לשארית, העם הזה–נאם, יהוה צבאות.  ח,יב כי-זרע השלום, הגפן תתן פריה והארץ תתן את-יבולה, והשמים, יתנו טלם; והנחלתי, את-שארית העם הזה–את-כל-אלה.  ח,יג והיה כאשר הייתם קללה בגוים, בית יהודה ובית ישראל–כן אושיע אתכם, והייתם ברכה:  אל-תיראו, תחזקנה ידיכם.  {ס}

ח,יד כי כה אמר, יהוה צבאות, כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי, אמר יהוה צבאות; ולא, נחמתי.  ח,טו כן שבתי זממתי בימים האלה, להיטיב את-ירושלם ואת-בית יהודה:  אל-תיראו.  ח,טז אלה הדברים, אשר תעשו:  דברו אמת, איש את-רעהו–אמת ומשפט שלום, שפטו בשעריכם.  ח,יז ואיש את-רעת רעהו, אל-תחשבו בלבבכם, ושבעת שקר, אל-תאהבו:  כי את-כל-אלה אשר שנאתי, נאם-יהוה.  {ס}

ח,יח ויהי דבר-יהוה צבאות, אלי לאמר.  ח,יט כה-אמר יהוה צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה, ולמעדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו.  {פ}

ח,כ כה אמר, יהוה צבאות:  עד אשר יבאו עמים, וישבי ערים רבות.  ח,כא והלכו יושבי אחת אל-אחת לאמר, נלכה הלוך לחלות את-פני יהוה, ולבקש, את-יהוה צבאות; אלכה, גם-אני.  ח,כב ובאו עמים רבים וגוים עצומים, לבקש את-יהוה צבאות בירושלם, ולחלות, את-פני יהוה.  {ס}

ח,כג כה-אמר, יהוה צבאות, בימים ההמה, אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים; והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר, נלכה עמכם–כי שמענו, אלהים עמכם.  {ס}

.