פרק שלישי – כִּֽי–אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה.
וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל–יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל–הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ: וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ: וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל–הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֹנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת: וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל–רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל–רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד: וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: כֹּה–אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם–בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת–מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם–אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת–בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת–חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה: שְֽׁמַֽע–נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ | הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי–אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי–הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת–עַבְדִּ֖י צֶֽמַח: כִּ֣י | הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל–אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת–עֲוֹ֥ן הָאָֽרֶץ–הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד: בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל–תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל–תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה:
לא מנוקד:
ג,א ויראני, את-יהושע הכהן הגדול, עמד, לפני מלאך יהוה; והשטן עמד על-ימינו, לשטנו. ג,ב ויאמר יהוה אל-השטן, יגער יהוה בך השטן, ויגער יהוה בך, הבחר בירושלם; הלוא זה אוד, מצל מאש. ג,ג ויהושע, היה לבש בגדים צואים; ועמד, לפני המלאך. ג,ד ויען ויאמר, אל-העמדים לפניו לאמר, הסירו הבגדים הצאים, מעליו; ויאמר אליו, ראה העברתי מעליך עונך, והלבש אתך, מחלצות. ג,ה ואמר, ישימו צניף טהור על-ראשו; וישימו הצניף הטהור על-ראשו, וילבשהו בגדים, ומלאך יהוה, עמד. ג,ו ויעד מלאך יהוה, ביהושע לאמר. ג,ז כה-אמר יהוה צבאות, אם-בדרכי תלך ואם את-משמרתי תשמר, וגם-אתה תדין את-ביתי, וגם תשמר את-חצרי–ונתתי לך מהלכים, בין העמדים האלה. ג,ח שמע-נא יהושע הכהן הגדול, אתה ורעיך הישבים לפניך–כי-אנשי מופת, המה: כי-הנני מביא את-עבדי, צמח. ג,ט כי הנה האבן, אשר נתתי לפני יהושע–על-אבן אחת, שבעה עינים; הנני מפתח פתחה, נאם יהוה צבאות, ומשתי את-עון הארץ-ההיא, ביום אחד. ג,י ביום ההוא, נאם יהוה צבאות, תקראו, איש לרעהו–אל-תחת גפן, ואל-תחת תאנה.
|
|