25.9- ספר זכריה- פרק תשיעי- הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם.

ספר זכריה-פרק ראשון- הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י.

ספר זכריה- פרק שני- כִּ֥י נֵע֖וֹר מִמְּע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ:

ספר זכריה- פרק שלישי- כִּֽי-אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה.

ספר זכריה- פרק רביעי- בְנֵֽי-הַיִּצְהָ֑ר.

ספר זכריה- פרק חמישי- בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר.

ספר זכריה- פרק שישי- עֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם.

ספר זכריה- פרק שביעי- חֶ֣סֶד וְרַֽחֲמִ֔ים.

ספר זכריה- פרק שמיני- וְאִ֧ישׁ מִשְׁעַנְתּ֛וֹ בְּיָד֖וֹ.

ספר זכריה- פרק תשיעי- הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם.

ספר זכריה- פרק עשירי- וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ.

ספר זכריה- פרק עשתי עשר- עֲנִיֵּ֤י הַצֹּאן֙ הַשֹּׁמְרִ֣ים אֹתִ֔י.

ספר זכריה- פרק שנים עשר- יֹצֵ֥ר רֽוּחַ-אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ.

פרק תשיעי- הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם.

מַשָּׂ֤א דְבַריְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְגַםחֲמָ֖ת תִּגְבָּלבָּ֑הּ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן כִּ֥י חָֽכְמָ֖ה מְאֹֽד: וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ וַתִּצְבָּרכֶּ֙סֶף֙ כֶּֽעָפָ֔ר וְחָר֖וּץ כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת: הִנֵּ֤ה אֲדֹנָי֙ יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה וְהִכָּ֥ה בַיָּ֖ם חֵילָ֑הּ וְהִ֖יא בָּאֵ֥שׁ תֵּאָכֵֽל: תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽיהֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב:  וְיָשַׁ֥ב מַמְזֵ֖ר בְּאַשְׁדּ֑וֹד וְהִכְרַתִּ֖י גְּא֥וֹן פְּלִשְׁתִּֽים: וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּםה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי: וְחָנִ֨יתִי לְבֵיתִ֤י מִצָּבָה֙ מֵעֹבֵ֣ר וּמִשָּׁ֔ב וְלֹֽאיַעֲבֹ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹד נֹגֵ֑שׂ כִּ֥י עַתָּ֖ה רָאִ֥יתִי בְעֵינָֽי: גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּתצִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַלחֲמ֔וֹר וְעַלעַ֖יִר בֶּןאֲתֹנֽוֹת:  וְהִכְרַתִּירֶ֣כֶב מֵאֶפְרַ֗יִם וְסוּס֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנִכְרְתָה֙ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֔ה וְדִבֶּ֥ר שָׁל֖וֹם לַגּוֹיִ֑ם וּמָשְׁלוֹ֙ מִיָּ֣ם עַדיָ֔ם וּמִנָּהָ֖ר עַדאַפְסֵיאָֽרֶץ: גַּםאַ֣תְּ בְּדַםבְּרִיתֵ֗ךְ שִׁלַּ֤חְתִּי אֲסִירַ֙יִךְ֙ מִבּ֔וֹר אֵ֥ין מַ֖יִם בּֽוֹ: שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּםהַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ: כִּֽידָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַלבָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר: וַֽיהוָה֙ עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹנָ֤י יְהוִֹה֙ בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַעֲר֥וֹת תֵּימָֽן: יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒ וְאָכְל֗וּ וְכָֽבְשׁוּ֙ אַבְנֵיקֶ֔לַע וְשָׁת֥וּ הָמ֖וּ כְּמוֹיָ֑יִן וּמָֽלְאוּ֙ כַּמִּזְרָ֔ק כְּזָוִיּ֖וֹת מִזְבֵּֽחַ: וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּצֹ֣אן עַמּ֑וֹ כִּ֚י אַבְנֵינֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַלאַדְמָתֽוֹ: כִּ֥י מַהטּוּב֖וֹ וּמַהיָפְי֑וֹ דָּגָן֙ בַּֽחוּרִ֔ים וְתִיר֖וֹשׁ יְנוֹבֵ֥ב בְּתֻלֽוֹת:

לא מנוקד:

ט,א משא דבר-יהוה בארץ חדרך, ודמשק מנחתו:  כי ליהוה עין אדם, וכל שבטי ישראל.  ט,ב וגם-חמת, תגבל-בה; צר וצידון, כי חכמה מאד.  ט,ג ותבן צר מצור, לה; ותצבר-כסף, כעפר, וחרוץ, כטיט חוצות.  ט,ד הנה אדני יורשנה, והכה בים חילה; והיא, באש תאכל.  ט,ה תרא אשקלון ותירא, ועזה ותחיל מאד, ועקרון, כי-הביש מבטה; ואבד מלך מעזה, ואשקלון לא תשב.  ט,ו וישב ממזר, באשדוד; והכרתי, גאון פלשתים.  ט,ז והסרתי דמיו מפיו, ושקציו מבין שניו, ונשאר גם-הוא, לאלהינו; והיה כאלף ביהודה, ועקרון כיבוסי.  ט,ח וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב, ולא-יעבר עליהם עוד נגש:  כי עתה, ראיתי בעיני.  {ס}

ט,ט גילי מאד בת-ציון, הריעי בת ירושלם, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא; עני ורכב על-חמור, ועל-עיר בן-אתנות.  ט,י והכרתי-רכב מאפרים, וסוס מירושלם, ונכרתה קשת מלחמה, ודבר שלום לגוים; ומשלו מים עד-ים, ומנהר עד-אפסי-ארץ.  ט,יא גם-את בדם-בריתך, שלחתי אסיריך מבור, אין מים, בו.  ט,יב שובו, לבצרון, אסירי, התקוה; גם-היום, מגיד משנה אשיב לך.  ט,יג כי-דרכתי לי יהודה, קשת מלאתי אפרים, ועוררתי בניך ציון, על-בניך יון; ושמתיך, כחרב גבור.  ט,יד ויהוה עליהם יראה, ויצא כברק חצו; ואדני יהוה בשופר יתקע, והלך בסערות תימן.  ט,טו יהוה צבאות, יגן עליהם, ואכלו וכבשו אבני-קלע, ושתו המו כמו-יין; ומלאו, כמזרק–כזויות, מזבח.  ט,טז והושיעם יהוה אלהיהם, ביום ההוא–כצאן עמו:  כי, אבני-נזר, מתנוססות, על-אדמתו.  ט,יז כי מה-טובו, ומה-יפיו–דגן, בחורים, ותירוש, ינובב בתלות.

.