31.3- רות- הַגֹּאֵ֗ל.

ר֑וּת- מְנֻקָּד עִם טָעָמֵי מִקְרָא- חלוקה לפרשות.

בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים.

רות- לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת:

הַגֹּאֵ֗ל.

רות- הַגֹּאֵ֗ל.

וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּרבֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָהפֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב:  וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּפֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ: וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב:  וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִםתִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִםלֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י (ואדע) וְאֵֽדְעָה֙ כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל:  וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹםקְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁתהַמֵּת֙ (קניתי) קָנִ֔יתָה לְהָקִ֥ים שֵׁםהַמֵּ֖ת עַלנַחֲלָתֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול)-לִגְאָללִ֔י פֶּןאַשְׁחִ֖ית אֶתנַחֲלָתִ֑י גְּאַללְךָ֤ אַתָּה֙ אֶתגְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹאאוּכַ֖ל לִגְאֹֽל: וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַלהַגְּאוּלָּ֤ה וְעַלהַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּלדָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:  וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵהלָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ:  וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָלהָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶתכָּלאֲשֶׁ֣ר לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי: וְגַ֣ם אֶתר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁםהַמֵּת֙ עַלנַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹאיִכָּרֵ֧ת שֵׁםהַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם: וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּלהָעָ֧ם אֲשֶׁרבַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽתהָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶלבֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל | וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶתבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂהחַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָאשֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם:  וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁריָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִֽיהוּדָ֑ה מִןהַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִןהַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת:  וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶתרוּת֙ וַתְּהִיל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן: וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽלנָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל: וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶתשֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁראֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁרהִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים: וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶתהַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִיל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת: וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּדבֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִייִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד: וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶתחֶצְרֽוֹן:  וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶתרָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶתעַמִּֽינָדָֽב:  וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶתנַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶתשַׂלְמָֽה:  וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶתבֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶתעוֹבֵֽד: וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶתיִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶתדָּוִֽד:

לא מנוקד:

א ובעז עלה השער, וישב שם, והנה הגאל עבר אשר דבר-בעז, ויאמר סורה שבה-פה פלני אלמני; ויסר, וישב.  ב ויקח עשרה אנשים, מזקני העיר–ויאמר שבו-פה; וישבו.  ג ויאמר, לגאל, חלקת השדה, אשר לאחינו לאלימלך:  מכרה נעמי, השבה משדה מואב.  ד ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר, קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי–אם-תגאל גאל, ואם-לא יגאל הגידה לי ואדע (ואדעה) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך; ויאמר, אנכי אגאל.  ה ויאמר בעז, ביום-קנותך השדה מיד נעמי; ומאת רות המואביה אשת-המת, קניתי (קנית)–להקים שם-המת, על-נחלתו.  ו ויאמר הגאל, לא אוכל לגאול- (לגאל-) לי–פן-אשחית, את-נחלתי; גאל-לך אתה את-גאלתי, כי לא-אוכל לגאל.  ז וזאת לפנים בישראל על-הגאלה ועל-התמורה, לקים כל-דבר, שלף איש נעלו, ונתן לרעהו; וזאת התעודה, בישראל.  ח ויאמר הגאל לבעז, קנה-לך; וישלף, נעלו.  ט ויאמר בעז לזקנים וכל-העם, עדים אתם היום, כי קניתי את-כל-אשר לאלימלך, ואת כל-אשר לכליון ומחלון–מיד, נעמי.  י וגם את-רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה, להקים שם-המת על-נחלתו, ולא-יכרת שם-המת מעם אחיו, ומשער מקומו:  עדים אתם, היום.  יא ויאמרו כל-העם אשר-בשער, והזקנים–עדים; יתן יהוה את-האשה הבאה אל-ביתך, כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את-בית ישראל, ועשה-חיל באפרתה, וקרא-שם בבית לחם.  יב ויהי ביתך כבית פרץ, אשר-ילדה תמר ליהודה–מן-הזרע, אשר יתן יהוה לך, מן-הנערה, הזאת.  יג ויקח בעז את-רות ותהי-לו לאשה, ויבא אליה; ויתן יהוה לה הריון, ותלד בן.  יד ותאמרנה הנשים, אל-נעמי, ברוך יהוה, אשר לא השבית לך גאל היום; ויקרא שמו, בישראל.  טו והיה לך למשיב נפש, ולכלכל את-שיבתך:  כי כלתך אשר-אהבתך, ילדתו, אשר-היא טובה לך, משבעה בנים.  טז ותקח נעמי את-הילד ותשתהו בחיקה, ותהי-לו לאמנת.  יז ותקראנה לו השכנות שם לאמר, ילד-בן לנעמי; ותקראנה שמו עובד, הוא אבי-ישי אבי דוד.  {פ}

יח ואלה תולדות פרץ, פרץ הוליד את-חצרון.  יט וחצרון הוליד את-רם, ורם הוליד את-עמינדב.  כ ועמינדב הוליד את-נחשון, ונחשון הוליד את-שלמה.  כא ושלמון הוליד את-בעז, ובעז הוליד את-עובד.  כב ועבד הוליד את-ישי, וישי הוליד את-דוד.  {ש}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.

.