24- חַגַּ֣י- מְנֻקָּד עִם טָעָמֵי מִקְרָא- חלוקה לפרשות.

חַגַּ֣י- פרק ראשון- עֶתבֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת.

בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַריְהוָ֜ה בְּיַדחַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶלזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּןשְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶליְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּןיְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר: כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶתבֹּ֛א עֶתבֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת: וַֽיְהִי֙ דְּבַריְהוָ֔ה בְּיַדחַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב: וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַלדַּרְכֵיכֶֽם: זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵיןלְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵיןלְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵיןלְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶלצְר֥וֹר נָקֽוּב: כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַלדַּרְכֵיכֶֽם: עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶהבּ֥וֹ (ואכבד) וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה: פָּנֹ֤ה אֶלהַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁרה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ: עַלכֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ: וָאֶקְרָ֨א חֹ֜רֶב עַלהָאָ֣רֶץ וְעַלהֶהָרִ֗ים וְעַלהַדָּגָן֙ וְעַלהַתִּיר֣וֹשׁ וְעַלהַיִּצְהָ֔ר וְעַ֛ל אֲשֶׁ֥ר תּוֹצִ֖יא הָאֲדָמָ֑ה וְעַלהָֽאָדָם֙ וְעַלהַבְּהֵמָ֔ה וְעַ֖ל כָּליְגִ֥יעַ כַּפָּֽיִם: וַיִּשְׁמַ֣ע זְרֻבָּבֶ֣ל | בֶּֽןשַׁלְתִּיאֵ֡ל וִיהוֹשֻׁ֣עַ בֶּןיְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְכֹ֣ל | שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְעַלדִּבְרֵי֙ חַגַּ֣י הַנָּבִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם מִפְּנֵ֥י יְהוָֽה: וַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻםיְהוָֽה:

וַיָּ֣עַר יְהוָ֡ה אֶתרוּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּןשַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶתר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּןיְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶתר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵיתיְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: בְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ:

חַגַּ֣י- פרק שני- גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת.

בַּשְּׁבִיעִ֕י בְּעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָה֙ דְּבַריְהוָ֔ה בְּיַדחַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: אֱמָרנָ֗א אֶלזְרֻבָּבֶ֤ל בֶּןשַׁלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶליְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּןיְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֑וֹל וְאֶלשְׁאֵרִ֥ית הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: מִ֤י בָכֶם֙ הַנִּשְׁאָ֔ר אֲשֶׁ֤ר רָאָה֙ אֶתהַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה בִּכְבוֹד֖וֹ הָרִאשׁ֑וֹן וּמָ֨ה אַתֶּ֜ם רֹאִ֤ים אֹתוֹ֙ עַ֔תָּה הֲל֥וֹא כָמֹ֛הוּ כְּאַ֖יִן בְּעֵינֵיכֶֽם: וְעַתָּ֣ה חֲזַ֣ק זְרֻבָּבֶ֣ל | נְאֻםיְהוָ֡ה וַחֲזַ֣ק יְהוֹשֻׁ֣עַ בֶּןיְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וַחֲזַ֨ק כָּלעַ֥ם הָאָ֛רֶץ נְאֻםיְהוָ֖ה וַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽיאֲנִ֣י אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: אֶֽתהַדָּבָ֞ר אֲשֶׁרכָּרַ֤תִּי אִתְּכֶם֙ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרַ֔יִם וְרוּחִ֖י עֹמֶ֣דֶת בְּתוֹכְכֶ֑ם אַלתִּירָֽאוּ: כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת ע֥וֹד אַחַ֖ת מְעַ֣ט הִ֑יא וַאֲנִ֗י מַרְעִישׁ֙ אֶתהַשָּׁמַ֣יִם וְאֶתהָאָ֔רֶץ וְאֶתהַיָּ֖ם וְאֶתהֶחָרָבָֽה: וְהִרְעַשְׁתִּי֙ אֶתכָּלהַגּוֹיִ֔ם וּבָ֖אוּ חֶמְדַּ֣ת כָּלהַגּוֹיִ֑ם וּמִלֵּאתִ֞י אֶתהַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ כָּב֔וֹד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: לִ֥י הַכֶּ֖סֶף וְלִ֣י הַזָּהָ֑ב נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִןהָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:

חַגַּ֣י- פרק שלישי- שִׂימוּנָ֣א לְבַבְכֶ֔ם.

בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַריְהוָ֔ה אֶלחַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שְׁאַלנָ֧א אֶתהַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר: הֵ֣ן | יִשָּׂאאִ֨ישׁ בְּשַׂרקֹ֜דֶשׁ בִּכְנַ֣ף בִּגְד֗וֹ וְנָגַ֣ע בִּ֠כְנָפוֹ אֶלהַלֶּ֨חֶם וְאֶלהַנָּזִ֜יד וְאֶלהַיַּ֧יִן וְאֶלשֶׁ֛מֶן וְאֶלכָּלמַאֲכָ֖ל הֲיִקְדָּ֑שׁ וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ לֹֽא: וַיֹּ֣אמֶר חַגַּ֔י אִםיִגַּ֧ע טְמֵאנֶ֛פֶשׁ בְּכָלאֵ֖לֶּה הֲיִטְמָ֑א וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ יִטְמָֽא: וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָםהַ֠זֶּה וְכֵןהַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻםיְהוָ֔ה וְכֵ֖ן כָּלמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא: וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּנָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִןהַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּםאֶ֛בֶן אֶלאֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה: מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶלעֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶלהַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים: הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כָּלמַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵיןאֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻםיְהוָֽה: שִׂימוּנָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִןהַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִןהַיּ֛וֹם אֲשֶׁריֻסַּ֥ד הֵֽיכַליְהוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם: הַע֤וֹד הַזֶּ֙רַע֙ בַּמְּגוּרָ֔ה וְעַדהַגֶּ֨פֶן וְהַתְּאֵנָ֧ה וְהָרִמּ֛וֹן וְעֵ֥ץ הַזַּ֖יִת לֹ֣א נָשָׂ֑א מִןהַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲבָרֵֽךְ: וַיְהִ֨י דְבַריְהוָ֤ה | שֵׁנִית֙ אֶלחַגַּ֔י בְּעֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר: אֱמֹ֕ר אֶלזְרֻבָּבֶ֥ל פַּֽחַתיְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י מַרְעִ֔ישׁ אֶתהַשָּׁמַ֖יִם וְאֶתהָאָֽרֶץ: וְהָֽפַכְתִּי֙ כִּסֵּ֣א מַמְלָכ֔וֹת וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔י חֹ֖זֶק מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְהָפַכְתִּ֤י מֶרְכָּבָה֙ וְרֹ֣כְבֶ֔יהָ וְיָרְד֤וּ סוּסִים֙ וְרֹ֣כְבֵיהֶ֔ם אִ֖ישׁ בְּחֶ֥רֶב אָחִֽיו: בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻםיְהוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּןשְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻםיְהוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽיבְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:

לא מנוקד:

א,א בשנת שתים, לדריוש המלך, בחדש הששי, ביום אחד לחדש–היה דבר-יהוה ביד-חגי הנביא, אל-זרבבל בן-שאלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול, לאמר.  א,ב כה אמר יהוה צבאות, לאמר:  העם הזה אמרו, לא עת-בא עת-בית יהוה להבנות.  {פ}

א,ג ויהי, דבר-יהוה, ביד-חגי הנביא, לאמר.  א,ד העת לכם אתם, לשבת בבתיכם ספונים–והבית הזה, חרב.  א,ה ועתה, כה אמר יהוה צבאות:  שימו לבבכם, על-דרכיכם.  א,ו זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין-לשבעה שתו ואין-לשכרה, לבוש, ואין-לחם לו; והמשתכר–משתכר, אל-צרור נקוב.  {פ}

א,ז כה אמר, יהוה צבאות:  שימו לבבכם, על-דרכיכם.  א,ח עלו ההר והבאתם עץ, ובנו הבית; וארצה-בו ואכבד (ואכבדה), אמר יהוה.  א,ט פנה אל-הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו:  יען מה, נאם יהוה צבאות–יען ביתי אשר-הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו.  א,י על-כן עליכם, כלאו שמים מטל; והארץ, כלאה יבולה.  א,יא ואקרא חרב על-הארץ ועל-ההרים, ועל-הדגן ועל-התירוש ועל-היצהר, ועל אשר תוציא, האדמה; ועל-האדם, ועל-הבהמה, ועל, כל-יגיע כפים.  {ס}

א,יב וישמע זרבבל בן-שלתיאל ויהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם, בקול יהוה אלהיהם, ועל-דברי חגי הנביא, כאשר שלחו יהוה אלהיהם; וייראו העם, מפני יהוה.  א,יג ויאמר חגי מלאך יהוה, במלאכות יהוה–לעם לאמר:  אני אתכם, נאם-יהוה.  א,יד ויער יהוה את-רוח זרבבל בן-שלתיאל פחת יהודה, ואת-רוח יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול, ואת-רוח, כל שארית העם; ויבאו ויעשו מלאכה, בבית-יהוה צבאות אלהיהם.  {פ}

א,טו ביום עשרים וארבעה לחדש, בששי, בשנת שתים, לדריוש המלך.  ב,א בשביעי, בעשרים ואחד לחדש–היה, דבר-יהוה, ביד-חגי הנביא, לאמר.  ב,ב אמר-נא, אל-זרבבל בן-שלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושע בן-יהוצדק, הכהן הגדול–ואל-שארית העם, לאמר.  ב,ג מי בכם, הנשאר, אשר ראה את-הבית הזה, בכבודו הראשון; ומה אתם ראים אתו, עתה–הלוא כמהו כאין, בעיניכם.  ב,ד ועתה חזק זרבבל נאם-יהוה וחזק יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל-עם הארץ, נאם-יהוה–ועשו:  כי-אני אתכם, נאם יהוה צבאות.  ב,ה את-הדבר אשר-כרתי אתכם, בצאתכם ממצרים, ורוחי, עמדת בתוככם–אל-תיראו.  {ס}

ב,ו כי כה אמר יהוה צבאות, עוד אחת מעט היא; ואני, מרעיש את-השמים ואת-הארץ, ואת-הים, ואת-החרבה.  ב,ז והרעשתי, את-כל-הגוים, ובאו, חמדת כל-הגוים; ומלאתי את-הבית הזה, כבוד–אמר, יהוה צבאות.  ב,ח לי הכסף, ולי הזהב–נאם, יהוה צבאות.  ב,ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מן-הראשון–אמר, יהוה צבאות; ובמקום הזה אתן שלום, נאם יהוה צבאות.  {פ}

ב,י בעשרים וארבעה לתשיעי, בשנת שתים לדריוש–היה, דבר-יהוה, אל-חגי הנביא, לאמר.  ב,יא כה אמר, יהוה צבאות:  שאל-נא את-הכהנים תורה, לאמר.  ב,יב הן ישא-איש בשר-קדש בכנף בגדו, ונגע בכנפו אל-הלחם ואל-הנזיד ואל-היין ואל-שמן ואל-כל-מאכל–היקדש; ויענו הכהנים ויאמרו, לא.  ב,יג ויאמר חגי, אם-יגע טמא-נפש בכל-אלה היטמא; ויענו הכהנים ויאמרו, יטמא.  ב,יד ויען חגי ויאמר, כן העם-הזה וכן-הגוי הזה לפני נאם-יהוה, וכן, כל-מעשה ידיהם; ואשר יקריבו שם, טמא הוא.  ב,טו ועתה שימו-נא לבבכם, מן-היום הזה ומעלה; מטרם שום-אבן אל-אבן, בהיכל יהוה.  ב,טז מהיותם בא אל-ערמת עשרים, והיתה עשרה; בא אל-היקב, לחשף חמשים פורה, והיתה, עשרים.  ב,יז הכיתי אתכם בשדפון ובירקון, ובברד–את, כל-מעשה ידיכם; ואין-אתכם אלי, נאם-יהוה.  ב,יח שימו-נא לבבכם, מן-היום הזה ומעלה; מיום עשרים וארבעה לתשיעי, למן-היום אשר-יסד היכל-יהוה–שימו לבבכם.  ב,יט העוד הזרע, במגורה, ועד-הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית, לא נשא–מן-היום הזה, אברך.  {ס}

ב,כ ויהי דבר-יהוה שנית אל-חגי, בעשרים וארבעה לחדש לאמר.  ב,כא אמר, אל-זרבבל פחת-יהודה לאמר:  אני מרעיש, את-השמים ואת-הארץ.  ב,כב והפכתי, כסא ממלכות, והשמדתי, חזק ממלכות הגוים; והפכתי מרכבה, ורכביה, וירדו סוסים ורכביהם, איש בחרב אחיו.  ב,כג ביום ההוא נאם-יהוה צבאות אקחך זרבבל בן-שאלתיאל עבדי, נאם-יהוה, ושמתיך, כחותם:  כי-בך בחרתי, נאם יהוה צבאות.  {ש}