8.15- שמואל- מלכות שאול- מות שאול.

הפרשות:
חנה.	בית נאמן.	דבר בישראל.	אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.	שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.
מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.	שָׁאוּל֙.	שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.	דוד.	דוד ויונתן.
אֶבְיָתָ֑ר.	סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.	אביגיל.	משיח יְהוָ֔ה.	מות שאול.

וַֽיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וַיִּקְבְּצ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת–מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְהִלָּחֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל–דָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙ תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל–אָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת אֲשֶׁר–יַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל–דָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י אֲשִֽׂימְךָ֖ כָּל–הַיָּמִֽים:

וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַיִּסְפְּדוּ–לוֹ֙ כָּל–יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בָרָמָ֖ה וּבְעִיר֑וֹ וְשָׁא֗וּל הֵסִ֛יר הָאֹב֥וֹת וְאֶת–הַיִּדְּעֹנִ֖ים מֵהָאָֽרֶץ: וַיִּקָּבְצ֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ וַיַּחֲנ֣וּ בְשׁוּנֵ֑ם וַיִּקְבֹּ֤ץ שָׁאוּל֙ אֶת–כָּל–יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְבֹּֽעַ: וַיַּ֥רְא שָׁא֖וּל אֶת–מַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים וַיִּרָ֕א וַיֶּחֱרַ֥ד לִבּ֖וֹ מְאֹֽד: וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽיהוָ֔ה וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יְהוָ֑ה גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם: וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לַעֲבָדָ֗יו בַּקְּשׁוּ–לִי֙ אֵ֣שֶׁת בַּעֲלַת–א֔וֹב וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה–בָּ֑הּ וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֛ה אֵ֥שֶׁת בַּֽעֲלַת–א֖וֹב בְּעֵ֥ין דּֽוֹר: וַיִּתְחַפֵּ֣שׂ שָׁא֗וּל וַיִּלְבַּשׁ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיֵּ֣לֶךְ ה֗וּא וּשְׁנֵ֤י אֲנָשִׁים֙ עִמּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל–הָאִשָּׁ֖ה לָ֑יְלָה וַיֹּ֗אמֶר (קסומי)-קָֽסֳמִי–נָ֥א לִי֙ בָּא֔וֹב וְהַ֣עֲלִי לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר–אֹמַ֖ר אֵלָֽיִךְ: וַתֹּ֨אמֶר הָֽאִשָּׁ֜ה אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר–עָשָׂ֣ה שָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר הִכְרִ֛ית אֶת–הָאֹב֥וֹת וְאֶת–הַיִּדְּעֹנִ֖י מִן–הָאָ֑רֶץ וְלָמָ֥ה אַתָּ֛ה מִתְנַקֵּ֥שׁ בְּנַפְשִׁ֖י לַהֲמִיתֵֽנִי: וַיִּשָּׁ֤בַֽע לָהּ֙ שָׁא֔וּל בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חַי–יְהוָ֕ה אִֽם–יִקְּרֵ֥ךְ עָוֹ֖ן בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה אֶת–מִ֖י אַֽעֲלֶה–לָּ֑ךְ וַיֹּ֕אמֶר אֶת–שְׁמוּאֵ֖ל הַֽעֲלִי–לִֽי: וַתֵּ֤רֶא הָֽאִשָּׁה֙ אֶת–שְׁמוּאֵ֔ל וַתִּזְעַ֖ק בְּק֣וֹל גָּד֑וֹל וַתֹּאמֶר֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל–שָׁא֧וּל לֵאמֹ֛ר לָ֥מָּה רִמִּיתָ֖נִי וְאַתָּ֥ה שָׁאֽוּל: וַיֹּ֨אמֶר לָ֥הּ הַמֶּ֛לֶךְ אַל–תִּֽירְאִ֖י כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל–שָׁא֔וּל אֱלֹהִ֥ים רָאִ֖יתִי עֹלִ֥ים מִן–הָאָֽרֶץ: וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַֽה–תָּאֳר֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר אִ֤ישׁ זָקֵן֙ עֹלֶ֔ה וְה֥וּא עֹטֶ֖ה מְעִ֑יל וַיֵּ֤דַע שָׁאוּל֙ כִּֽי–שְׁמוּאֵ֣ל ה֔וּא וַיִּקֹּ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל–שָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּ֖נִי לְהַעֲל֣וֹת אֹתִ֑י וַיֹּ֣אמֶר שָׁ֠אוּל צַר–לִ֨י מְאֹ֜ד וּפְלִשְׁתִּ֣ים | נִלְחָמִ֣ים בִּ֗י וֵֽאלֹהִ֞ים סָ֤ר מֵֽעָלַי֙ וְלֹֽא–עָנָ֣נִי ע֗וֹד גַּ֤ם בְּיַֽד–הַנְּבִיאִם֙ גַּם–בַּ֣חֲלֹמ֔וֹת וָאֶקְרָאֶ֣ה לְךָ֔ לְהוֹדִיעֵ֖נִי מָ֥ה אֶעֱשֶֽׂה: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וְלָ֖מָּה תִּשְׁאָלֵ֑נִי וַיהוָ֛ה סָ֥ר מֵעָלֶ֖יךָ וַיְהִ֥י עָרֶֽךָ: וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בְּיָדִ֑י וַיִּקְרַ֨ע יְהוָ֤ה אֶת–הַמַּמְלָכָה֙ מִיָּדֶ֔ךָ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְרֵעֲךָ֥ לְדָוִֽד: כַּאֲשֶׁ֤ר לֹֽא–שָׁמַ֙עְתָּ֙ בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וְלֹֽא–עָשִׂ֥יתָ חֲרוֹן–אַפּ֖וֹ בַּעֲמָלֵ֑ק עַל–כֵּן֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה עָשָֽׂה–לְךָ֥ יְהוָ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְיִתֵּ֣ן יְ֠הוָה גַּ֣ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֤ל עִמְּךָ֙ בְּיַד–פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמָחָ֕ר אַתָּ֥ה וּבָנֶ֖יךָ עִמִּ֑י גַּ֚ם אֶת–מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל יִתֵּ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַד–פְּלִשְׁתִּֽים: וַיְמַהֵ֣ר שָׁא֗וּל וַיִּפֹּ֤ל מְלֹא–קֽוֹמָתוֹ֙ אַ֔רְצָה וַיִּרָ֥א מְאֹ֖ד מִדִּבְרֵ֣י שְׁמוּאֵ֑ל גַּם–כֹּ֙חַ֙ לֹא–הָ֣יָה ב֔וֹ כִּ֣י לֹ֤א אָכַל֙ לֶ֔חֶם כָּל–הַיּ֖וֹם וְכָל–הַלָּֽיְלָה: וַתָּב֤וֹא הָֽאִשָּׁה֙ אֶל–שָׁא֔וּל וַתֵּ֖רֶא כִּי–נִבְהַ֣ל מְאֹ֑ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה שָׁמְעָ֤ה שִׁפְחָֽתְךָ֙ בְּקוֹלֶ֔ךָ וָאָשִׂ֤ים נַפְשִׁי֙ בְּכַפִּ֔י וָֽאֶשְׁמַע֙ אֶת–דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָֽי: וְעַתָּ֗ה שְׁמַֽע–נָ֤א גַם–אַתָּה֙ בְּק֣וֹל שִׁפְחָתֶ֔ךָ וְאָשִׂ֧מָה לְפָנֶ֛יךָ פַּת–לֶ֖חֶם וֶאֱכ֑וֹל וִיהִ֤י בְךָ֙ כֹּ֔חַ כִּ֥י תֵלֵ֖ךְ בַּדָּֽרֶךְ: וַיְמָאֵ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל וַיִּפְרְצוּ–ב֤וֹ עֲבָדָיו֙ וְגַם–הָ֣אִשָּׁ֔ה וַיִּשְׁמַ֖ע לְקֹלָ֑ם וַיָּ֙קָם֙ מֵֽהָאָ֔רֶץ וַיֵּ֖שֶׁב אֶל–הַמִּטָּֽה: וְלָאִשָּׁ֤ה עֵֽגֶל–מַרְבֵּק֙ בַּבַּ֔יִת וַתְּמַהֵ֖ר וַתִּזְבָּחֵ֑הוּ וַתִּקַּח–קֶ֣מַח וַתָּ֔לָשׁ וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת: וַתַּגֵּ֧שׁ לִפְנֵֽי–שָׁא֛וּל וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּקֻ֥מוּ וַיֵּלְכ֖וּ בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא:

וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת–כָּל–מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל: וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽבְרִ֛ים בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם–אָכִֽישׁ: וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל–שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹא–זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד | שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְ–יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ–זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא–מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת–הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל–מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽא–יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא–יִֽהְיֶה–לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל–אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם: הֲלוֹא–זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ–ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד (ברבבתו) בְּרִבְבֹתָֽיו: וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל–דָּוִ֗ד וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לָיו חַי–יְהוָ֞ה כִּי–יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַי צֵאתְךָ֙ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא–מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹֽא–ט֥וֹב אָֽתָּה: וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹֽא–תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים: וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל–אָכִ֗ישׁ כִּ֣י מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ וּמַה–מָּצָ֣אתָ בְעַבְדְּךָ֔ מִיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיִ֣יתִי לְפָנֶ֔יךָ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י לֹ֤א אָבוֹא֙ וְנִלְחַ֔מְתִּי בְּאֹיְבֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיַּ֣עַן אָכִישׁ֮ וַיֹּ֣אמֶר אֶל–דָּוִד֒ יָדַ֕עְתִּי כִּ֣י ט֥וֹב אַתָּ֛ה בְּעֵינַ֖י כְּמַלְאַ֣ךְ אֱלֹהִ֑ים אַ֣ךְ שָׂרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא–יַעֲלֶ֥ה עִמָּ֖נוּ בַּמִּלְחָמָֽה: וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר–בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ: וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַֽאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶל–אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל:

וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל–נֶ֙גֶב֙ וְאֶל–צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת–צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ: וַיִּשְׁבּ֨וּ אֶת–הַנָּשִׁ֤ים אֲשֶׁר–בָּהּ֙ מִקָּטֹ֣ן וְעַד–גָּד֔וֹל לֹ֥א הֵמִ֖יתוּ אִ֑ישׁ וַיִּֽנְהֲג֔וּ וַיֵּלְכ֖וּ לְדַרְכָּֽם: וַיָּבֹ֨א דָוִ֤ד וַֽאֲנָשָׁיו֙ אֶל–הָעִ֔יר וְהִנֵּ֥ה שְׂרוּפָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וּנְשֵׁיהֶ֛ם וּבְנֵיהֶ֥ם וּבְנֹתֵיהֶ֖ם נִשְׁבּֽוּ: וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר–אִתּ֛וֹ אֶת–קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין–בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת: וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁי–דָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי: וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי–אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְל֔וֹ כִּֽי–מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל–הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל-(בנו) בָּנָ֣יו וְעַל–בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהוָ֖ה אֱלֹהָֽיו: וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל–אֶבְיָתָ֤ר הַכֹּהֵן֙ בֶּן–אֲחִימֶ֔לֶךְ הַגִּֽישָׁה–נָּ֥א לִ֖י הָאֵפֹ֑ד וַיַּגֵּ֧שׁ אֶבְיָתָ֛ר אֶת–הָאֵפֹ֖ד אֶל–דָּוִֽד: וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר אֶרְדֹּ֛ף אַחֲרֵ֥י הַגְּדוּד–הַזֶּ֖ה הַֽאַשִּׂגֶ֑נּוּ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ רְדֹ֔ף כִּֽי–הַשֵּׂ֥ג תַּשִּׂ֖יג וְהַצֵּ֥ל תַּצִּֽיל: וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד ה֤וּא וְשֵׁשׁ–מֵא֥וֹת אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד–נַ֣חַל הַבְּשׂ֑וֹר וְהַנּֽוֹתָרִ֖ים עָמָֽדוּ: וַיִּרְדֹּ֣ף דָּוִ֔ד ה֖וּא וְאַרְבַּע–מֵא֣וֹת אִ֑ישׁ וַיַּֽעַמְדוּ֙ מָאתַ֣יִם אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר פִּגְּר֔וּ מֵעֲבֹ֖ר אֶת–נַ֥חַל הַבְּשֽׂוֹר: וַֽיִּמְצְא֤וּ אִישׁ–מִצְרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיִּקְח֥וּ אֹת֖וֹ אֶל–דָּוִ֑ד וַיִּתְּנוּ–ל֥וֹ לֶ֙חֶם֙ וַיֹּ֔אכַל וַיַּשְׁקֻ֖הוּ מָֽיִם: וַיִּתְּנוּ–לוֹ֩ פֶ֨לַח דְּבֵלָ֜ה וּשְׁנֵ֤י צִמֻּקִים֙ וַיֹּ֔אכַל וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ אֵלָ֑יו כִּ֠י לֹֽא–אָ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹא–שָׁ֣תָה מַ֔יִם שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת: וַיֹּ֨אמֶר ל֤וֹ דָוִד֙ לְֽמִי–אַ֔תָּה וְאֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֜אמֶר נַ֧עַר מִצְרִ֣י אָנֹ֗כִי עֶ֚בֶד לְאִ֣ישׁ עֲמָֽלֵקִ֔י וַיַּעַזְבֵ֧נִי אֲדֹנִ֛י כִּ֥י חָלִ֖יתִי הַיּ֥וֹם שְׁלֹשָֽׁה: אֲנַ֡חְנוּ פָּשַׁ֜טְנוּ נֶ֧גֶב הַכְּרֵתִ֛י וְעַל–אֲשֶׁ֥ר לִֽיהוּדָ֖ה וְעַל–נֶ֣גֶב כָּלֵ֑ב וְאֶת–צִקְלַ֖ג שָׂרַ֥פְנוּ בָאֵֽשׁ: וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד הֲתוֹרִדֵ֖נִי אֶל–הַגְּד֣וּד הַזֶּ֑ה וַיֹּ֡אמֶר הִשָּׁבְעָה֩ לִּ֨י בֵֽאלֹהִ֜ים אִם–תְּמִיתֵ֗נִי וְאִם–תַּסְגִּרֵ֙נִי֙ בְּיַד–אֲדֹנִ֔י וְאוֹרִֽדְךָ֖ אֶל–הַגְּד֥וּד הַזֶּֽה: וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַל–פְּנֵ֣י כָל–הָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה: וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד מֵהַנֶּ֥שֶׁף וְעַד–הָעֶ֖רֶב לְמָֽחֳרָתָ֑ם וְלֹֽא–נִמְלַ֤ט מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּי֩ אִם–אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ–נַ֛עַר אֲשֶׁר–רָכְב֥וּ עַל–הַגְּמַלִּ֖ים וַיָּנֻֽסוּ: וַיַּצֵּ֣ל דָּוִ֔ד אֵ֛ת כָּל–אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ עֲמָלֵ֑ק וְאֶת–שְׁתֵּ֥י נָשָׁ֖יו הִצִּ֥יל דָּוִֽד: וְלֹ֣א נֶעְדַּר–לָ֠הֶם מִן–הַקָּטֹ֨ן וְעַד–הַגָּד֜וֹל וְעַד–בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כָּל–אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד: וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת–כָּל–הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד: וַיָּבֹ֣א דָוִ֗ד אֶל–מָאתַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים אֲשֶֽׁר–פִּגְּר֣וּ | מִלֶּ֣כֶת | אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד וַיֹּֽשִׁיבֻם֙ בְּנַ֣חַל הַבְּשׂ֔וֹר וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וְלִקְרַ֖את הָעָ֣ם אֲשֶׁר–אִתּ֑וֹ וַיִּגַּ֤שׁ דָּוִד֙ אֶת–הָעָ֔ם וַיִּשְׁאַ֥ל לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם: וַיַּ֜עַן כָּל–אִֽישׁ–רָ֣ע וּבְלִיַּ֗עַל מֵֽהָאֲנָשִׁים֮ אֲשֶׁ֣ר הָלְכ֣וּ עִם–דָּוִד֒ וַיֹּאמְר֗וּ יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–הָלְכ֣וּ עִמִּ֔י לֹֽא–נִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם מֵהַשָּׁלָ֖ל אֲשֶׁ֣ר הִצַּ֑לְנוּ כִּֽי–אִם–אִ֤ישׁ אֶת–אִשְׁתּוֹ֙ וְאֶת–בָּנָ֔יו וְיִנְהֲג֖וּ וְיֵלֵֽכוּ: וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד לֹֽא–תַעֲשׂ֥וּ כֵ֖ן אֶחָ֑י אֵ֠ת אֲשֶׁר–נָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָ֙נוּ֙ וַיִּשְׁמֹ֣ר אֹתָ֔נוּ וַיִּתֵּ֗ן אֶֽת–הַגְּד֛וּד הַבָּ֥א עָלֵ֖ינוּ בְּיָדֵֽנוּ: וּמִי֙ יִשְׁמַ֣ע לָכֶ֔ם לַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק | הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַל–הַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ: וַיְהִ֕י מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל–צִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה: לַאֲשֶׁ֧ר בְּבֵֽית–אֵ֛ל וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹת–נֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר: וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַ: וְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי: וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹר–עָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר בַּעֲתָֽךְ: וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָל–הַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁר–הִתְהַלֶּךְ–שָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו:

וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ: וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶת–שָׁא֖וּל וְאֶת–בָּנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת–יְהוֹנָתָ֧ן וְאֶת–אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת–מַלְכִּי–שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל: וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל–שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים: וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ | וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן–יָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ–בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ: וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא–כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם–ה֛וּא עַל–חַרְבּ֖וֹ וַיָּ֥מָת עִמּֽוֹ: וַיָּ֣מָת שָׁא֡וּל וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָיו֩ וְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו גַּ֧ם כָּל–אֲנָשָׁ֛יו בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא יַחְדָּֽו: וַיִּרְא֣וּ אַנְשֵֽׁי–יִ֠שְׂרָאֵל אֲשֶׁר–בְּעֵ֨בֶר הָעֵ֜מֶק וַאֲשֶׁ֣ר | בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן כִּֽי–נָ֙סוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִי–מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ אֶת–הֶֽעָרִים֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן: וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת–הַחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת–שָׁאוּל֙ וְאֶת–שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ: וַֽיִּכְרְתוּ֙ אֶת–רֹאשׁ֔וֹ וַיַּפְשִׁ֖יטוּ אֶת–כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ–פְּלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר בֵּ֥ית עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת–הָעָֽם: וַיָּשִׂ֙מוּ֙ אֶת–כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית עַשְׁתָּר֑וֹת וְאֶת–גְּוִיָּתוֹ֙ תָּקְע֔וּ בְּחוֹמַ֖ת בֵּ֥ית שָֽׁן: וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר–עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל: וַיָּק֜וּמוּ כָּל–אִ֣ישׁ חַיִל֮ וַיֵּלְכ֣וּ כָל–הַלַּיְלָה֒ וַיִּקְח֞וּ אֶת–גְּוִיַּ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גְּוִיֹּ֣ת בָּנָ֔יו מֵחוֹמַ֖ת בֵּ֣ית שָׁ֑ן וַיָּבֹ֣אוּ יָבֵ֔שָׁה וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖ם שָֽׁם: וַיִּקְחוּ֙ אֶת–עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַֽחַת–הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:

א כח,א ויהי, בימים ההם, ויקבצו פלשתים את-מחניהם לצבא, להלחם בישראל; ויאמר אכיש, אל-דוד, ידע תדע כי אתי תצא במחנה, אתה ואנשיך. א כח,ב ויאמר דוד, אל-אכיש, לכן אתה תדע, את אשר-יעשה עבדך; ויאמר אכיש, אל-דוד, לכן שמר לראשי אשימך, כל-הימים. {פ}

א כח,ג ושמואל מת–ויספדו-לו כל-ישראל, ויקברהו ברמה ובעירו; ושאול, הסיר האבות ואת-הידענים–מהארץ. א כח,ד ויקבצו פלשתים, ויבאו ויחנו בשונם; ויקבץ שאול את-כל-ישראל, ויחנו בגלבע. א כח,ה וירא שאול, את-מחנה פלשתים; וירא, ויחרד לבו מאד. א כח,ו וישאל שאול ביהוה, ולא ענהו יהוה–גם בחלמות גם באורים, גם בנביאם. א כח,ז ויאמר שאול לעבדיו, בקשו-לי אשת בעלת-אוב, ואלכה אליה, ואדרשה-בה; ויאמרו עבדיו אליו, הנה אשת בעלת-אוב בעין דור. א כח,ח ויתחפש שאול, וילבש בגדים אחרים, וילך הוא ושני אנשים עמו, ויבאו אל-האשה לילה; ויאמר, קסומי- (קסמי-) נא לי באוב, והעלי לי, את אשר-אמר אליך. א כח,ט ותאמר האשה אליו, הנה אתה ידעת את אשר-עשה שאול, אשר הכרית את-האבות ואת-הידעני, מן-הארץ; ולמה אתה מתנקש בנפשי, להמיתני. א כח,י וישבע לה שאול, ביהוה לאמר: חי-יהוה, אם-יקרך עון בדבר הזה. א כח,יא ותאמר, האשה, את-מי, אעלה-לך; ויאמר, את-שמואל העלי-לי. א כח,יב ותרא האשה את-שמואל, ותזעק בקול גדול; ותאמר האשה אל-שאול לאמר למה רמיתני, ואתה שאול. א כח,יג ויאמר לה המלך אל-תיראי, כי מה ראית; ותאמר האשה אל-שאול, אלהים ראיתי עלים מן-הארץ. א כח,יד ויאמר לה, מה-תארו, ותאמר איש זקן עלה, והוא עטה מעיל; וידע שאול כי-שמואל הוא, ויקד אפים ארצה וישתחו. {ס}

א כח,טו ויאמר שמואל אל-שאול, למה הרגזתני להעלות אתי; ויאמר שאול צר-לי מאד ופלשתים נלחמים בי, ואלהים סר מעלי ולא-ענני עוד גם ביד-הנביאים גם-בחלמות, ואקראה לך, להודיעני מה אעשה. {ס}

א כח,טז ויאמר שמואל, ולמה תשאלני: ויהוה סר מעליך, ויהי ערך. א כח,יז ויעש יהוה לו, כאשר דבר בידי; ויקרע יהוה את-הממלכה מידך, ויתנה לרעך לדוד. א כח,יח כאשר לא-שמעת בקול יהוה, ולא-עשית חרון-אפו בעמלק; על-כן הדבר הזה, עשה-לך יהוה היום הזה. א כח,יט ויתן יהוה גם את-ישראל עמך, ביד-פלשתים, ומחר, אתה ובניך עמי; גם את-מחנה ישראל, יתן יהוה ביד-פלשתים. א כח,כ וימהר שאול, ויפל מלא-קומתו ארצה, וירא מאד, מדברי שמואל; גם-כח, לא-היה בו–כי לא אכל לחם, כל-היום וכל-הלילה. א כח,כא ותבוא האשה אל-שאול, ותרא כי-נבהל מאד; ותאמר אליו, הנה שמעה שפחתך בקולך, ואשים נפשי בכפי, ואשמע את-דבריך אשר דברת אלי. א כח,כב ועתה, שמע-נא גם-אתה בקול שפחתך, ואשמה לפניך פת-לחם, ואכול; ויהי בך כח, כי תלך בדרך. א כח,כג וימאן, ויאמר לא אכל, ויפרצו-בו עבדיו וגם-האשה, וישמע לקלם; ויקם, מהארץ, וישב, אל-המטה. א כח,כד ולאשה עגל-מרבק בבית, ותמהר ותזבחהו; ותקח-קמח ותלש, ותפהו מצות. א כח,כה ותגש לפני-שאול ולפני עבדיו, ויאכלו; ויקמו וילכו, בלילה ההוא. {פ}

א כט,א ויקבצו פלשתים את-כל-מחניהם, אפקה; וישראל חנים, בעין אשר ביזרעאל. א כט,ב וסרני פלשתים עברים, למאות ולאלפים; ודוד ואנשיו, עברים באחרנה–עם-אכיש. א כט,ג ויאמרו שרי פלשתים, מה העברים האלה; ויאמר אכיש אל-שרי פלשתים, הלוא-זה דוד עבד שאול מלך-ישראל אשר היה אתי זה ימים או-זה שנים, ולא-מצאתי בו מאומה, מיום נפלו עד-היום הזה. {פ}

א כט,ד ויקצפו עליו שרי פלשתים, ויאמרו לו שרי פלשתים השב את-האיש וישב אל-מקומו אשר הפקדתו שם, ולא-ירד עמנו במלחמה, ולא-יהיה-לנו לשטן במלחמה; ובמה, יתרצה זה אל-אדניו–הלוא, בראשי האנשים ההם. א כט,ה הלוא-זה דוד, אשר יענו-לו במחלות לאמר: הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבתו. {ס}

א כט,ו ויקרא אכיש אל-דוד, ויאמר אליו חי-יהוה כי-ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה–כי לא-מצאתי בך רעה, מיום באך אלי עד-היום הזה; ובעיני הסרנים, לא-טוב אתה. א כט,ז ועתה שוב, ולך בשלום; ולא-תעשה רע, בעיני סרני פלשתים. {ס}

א כט,ח ויאמר דוד אל-אכיש, כי מה עשיתי ומה-מצאת בעבדך, מיום אשר הייתי לפניך, עד היום הזה: כי לא אבוא ונלחמתי, באיבי אדני המלך. א כט,ט ויען אכיש, ויאמר אל-דוד, ידעתי, כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים; אך שרי פלשתים אמרו, לא-יעלה עמנו במלחמה. א כט,י ועתה השכם בבקר, ועבדי אדניך אשר-באו אתך; והשכמתם בבקר, ואור לכם ולכו. א כט,יא וישכם דוד הוא ואנשיו, ללכת בבקר, לשוב, אל-ארץ פלשתים; ופלשתים, עלו יזרעאל. {ס}

א ל,א ויהי בבא דוד ואנשיו, צקלג–ביום השלישי; ועמלקי פשטו, אל-נגב ואל-צקלג, ויכו את-צקלג, וישרפו אתה באש. א ל,ב וישבו את-הנשים אשר-בה מקטן ועד-גדול, לא המיתו איש; וינהגו, וילכו לדרכם. א ל,ג ויבא דוד ואנשיו אל-העיר, והנה שרופה באש; ונשיהם ובניהם ובנתיהם, נשבו. א ל,ד וישא דוד והעם אשר-אתו, את-קולם–ויבכו: עד אשר אין-בהם כח, לבכות. א ל,ה ושתי נשי-דוד, נשבו–אחינעם, היזרעלית, ואביגיל, אשת נבל הכרמלי. א ל,ו ותצר לדוד מאד, כי-אמרו העם לסקלו–כי-מרה נפש כל-העם, איש על-בנו ועל-בנתיו; ויתחזק דוד, ביהוה אלהיו. {ס}

א ל,ז ויאמר דוד, אל-אביתר הכהן בן-אחימלך, הגישה-נא לי, האפוד; ויגש אביתר את-האפוד, אל-דוד. א ל,ח וישאל דוד ביהוה לאמר, ארדף אחרי הגדוד-הזה האשגנו; ויאמר לו רדף, כי-השג תשיג והצל תציל. א ל,ט וילך דוד, הוא ושש-מאות איש אשר אתו, ויבאו, עד-נחל הבשור; והנותרים, עמדו. א ל,י וירדף דוד, הוא וארבע-מאות איש; ויעמדו, מאתים איש, אשר פגרו, מעבר את-נחל הבשור. א ל,יא וימצאו איש-מצרי בשדה, ויקחו אתו אל-דוד; ויתנו-לו לחם ויאכל, וישקהו מים. א ל,יב ויתנו-לו פלח דבלה ושני צמקים, ויאכל, ותשב רוחו, אליו: כי לא-אכל לחם, ולא-שתה מים, שלשה ימים, ושלשה לילות. {ס}

א ל,יג ויאמר לו דוד למי-אתה, ואי מזה אתה; ויאמר נער מצרי אנכי, עבד לאיש עמלקי, ויעזבני אדני כי חליתי, היום שלשה. א ל,יד אנחנו פשטנו נגב הכרתי, ועל-אשר ליהודה–ועל-נגב כלב; ואת-צקלג, שרפנו באש. א ל,טו ויאמר אליו דוד, התורדני אל-הגדוד הזה; ויאמר השבעה לי באלהים אם-תמיתני, ואם-תסגרני ביד-אדני, ואורדך, אל-הגדוד הזה. א ל,טז וירדהו, והנה נטשים על-פני כל-הארץ; אכלים ושתים, וחגגים, בכל השלל הגדול, אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה. א ל,יז ויכם דוד מהנשף ועד-הערב, למחרתם; ולא-נמלט מהם איש, כי אם-ארבע מאות איש-נער אשר-רכבו על-הגמלים וינסו. א ל,יח ויצל דוד, את כל-אשר לקחו עמלק; ואת-שתי נשיו, הציל דוד. א ל,יט ולא נעדר-להם מן-הקטן ועד-הגדול ועד-בנים ובנות, ומשלל, ועד כל-אשר לקחו, להם: הכל, השיב דוד. א ל,כ ויקח דוד, את-כל-הצאן והבקר; נהגו, לפני המקנה ההוא, ויאמרו, זה שלל דוד. א ל,כא ויבא דוד, אל-מאתים האנשים אשר-פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור, ויצאו לקראת דוד, ולקראת העם אשר-אתו; ויגש דוד את-העם, וישאל להם לשלום. {ס}

א ל,כב ויען כל-איש-רע ובליעל, מהאנשים אשר הלכו עם-דוד, ויאמרו יען אשר לא-הלכו עמי, לא-נתן להם מהשלל אשר הצלנו: כי-אם-איש את-אשתו ואת-בניו, וינהגו וילכו. {ס}

א ל,כג ויאמר דוד, לא-תעשו כן אחי: את אשר-נתן יהוה לנו, וישמר אתנו, ויתן את-הגדוד הבא עלינו, בידנו. א ל,כד ומי ישמע לכם, לדבר הזה: כי כחלק הירד במלחמה, וכחלק הישב על-הכלים–יחדו יחלקו. {ס}

א ל,כה ויהי, מהיום ההוא ומעלה; וישמה לחק ולמשפט, לישראל, עד, היום הזה. {פ}

א ל,כו ויבא דוד אל-צקלג, וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר: הנה לכם {ר}
ברכה, משלל איבי יהוה. {ס}  א ל,כז לאשר בבית-אל {ס} ולאשר {ר}
ברמות-נגב, {ס} ולאשר ביתר. {ס}  א ל,כח ולאשר {ר}
בערער {ס} ולאשר בשפמות, {ס} ולאשר {ר}
באשתמע. {ס}  א ל,כט ולאשר ברכל, {ס} ולאשר {ר}
בערי הירחמאלי, {ס} ולאשר, בערי הקיני. {ס}  א ל,ל ולאשר {ר}
בחרמה {ס} ולאשר בבור-עשן, {ס} ולאשר {ר}
בעתך. {ס}  א ל,לא ולאשר, בחברון; ולכל-המקמות אשר- {ר}
התהלך-שם דוד, הוא ואנשיו. {פ}

א לא,א ופלשתים, נלחמים בישראל; וינסו אנשי ישראל, מפני פלשתים, ויפלו חללים, בהר הגלבע. א לא,ב וידבקו פלשתים, את-שאול ואת-בניו; ויכו פלשתים, את-יהונתן ואת-אבינדב ואת-מלכישוע–בני שאול. א לא,ג ותכבד המלחמה אל-שאול, וימצאהו המורים אנשים בקשת; ויחל מאד, מהמורים. א לא,ד ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה, פן-יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו-בי, ולא אבה נשא כליו, כי ירא מאד; ויקח שאול את-החרב, ויפל עליה. א לא,ה וירא נשא-כליו, כי מת שאול; ויפל גם-הוא על-חרבו, וימת עמו. א לא,ו וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל-אנשיו, ביום ההוא–יחדו. א לא,ז ויראו אנשי-ישראל אשר-בעבר העמק ואשר בעבר הירדן, כי-נסו אנשי ישראל, וכי-מתו, שאול ובניו; ויעזבו את-הערים, וינסו, ויבאו פלשתים, וישבו בהן. {פ}

א לא,ח ויהי, ממחרת, ויבאו פלשתים, לפשט את-החללים; וימצאו את-שאול ואת-שלשת בניו, נפלים בהר הגלבע. א לא,ט ויכרתו, את-ראשו, ויפשטו, את-כליו; וישלחו בארץ-פלשתים סביב, לבשר בית עצביהם–ואת-העם. א לא,י וישימו, את-כליו, בית, עשתרות; ואת-גויתו, תקעו, בחומת, בית שן. א לא,יא וישמעו אליו, ישבי יביש גלעד, את אשר-עשו פלשתים, לשאול. א לא,יב ויקומו כל-איש חיל, וילכו כל-הלילה, ויקחו את-גוית שאול ואת גוית בניו, מחומת בית שן; ויבאו יבשה, וישרפו אתם שם. א לא,יג ויקחו, את-עצמתיהם, ויקברו תחת-האשל, ביבשה; ויצמו, שבעת ימים. {פ}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.