פרשת אחז.

בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מָלַךְ אָחָז בֶּן יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו: וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וַיָּצֻרוּ עַל אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם: בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת (וארמים) וַאֲדוֹמִים בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:  וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי: וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד: וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית: וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ: וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק: וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל עָלָיו: וַיַּקְטֵר אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת מִנְחָתוֹ וַיַּסֵּךְ אֶת נִסְכּוֹ וַיִּזְרֹק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ: וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית יְהוָה וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה: (ויצוהו) וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר: וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז: וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם (ואת) אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת הַיָּם הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים: וְאֶת (מיסך) מוּסַךְ הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית יְהוָה מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:

בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו: עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה: וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא: וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים: בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי: וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ: וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר: וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה יְהוָה מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת יְהוָה: וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: וַיָּעַד יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל (נביאו) נְבִיאֵי כָל חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים: וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם:וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם: וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה (שנים) שְׁנֵי עֲגָלִים וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל: וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ: וַיִּתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ: גַּם יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ: וַיִּמְאַס יְהוָה בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו: כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט (וידא) וַיַּדַּח יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְהֶחֱטֵיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה: וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה: עַד אֲשֶׁר הֵסִיר יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהוָה וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם: וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהוָה: וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם: וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא: וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ (אלה) אֱלֹהֵי (ספרים) סְפַרְוָיִם:וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת: אֶת יְהוָה הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם: עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם עֹשִׂים כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים אֵינָם יְרֵאִים אֶת יְהוָה וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם וְכַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר שָׂם שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: וַיִּכְרֹת יְהוָה אִתָּם בְּרִית וַיְצַוֵּם לֵאמֹר לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִזְבְּחוּ לָהֶם: כִּי אִם אֶת יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה אֹתוֹ תִירָאוּ וְלוֹ תִשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ תִזְבָּחוּ: וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת כָּל הַיָּמִים וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וְהַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם לֹא תִשְׁכָּחוּ וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים: כִּי אִם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תִּירָאוּ וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיכֶם: וְלֹא שָׁמֵעוּ כִּי אִם כְּמִשְׁפָּטָם הָרִאשׁוֹן הֵם עֹשִׂים: וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת יְהוָה וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

פרשת- אחז- לא מנוקד.

ב טז,א בשנת שבע-עשרה שנה, לפקח בן-רמליהו, מלך אחז בן-יותם, מלך יהודה.  ב טז,ב בן-עשרים שנה, אחז במלכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלם; ולא-עשה הישר, בעיני יהוה אלהיו–כדוד אביו.  ב טז,ג וילך, בדרך מלכי ישראל; וגם את-בנו, העביר באש, כתעבות הגוים, אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל.  ב טז,ד ויזבח ויקטר בבמות, ועל-הגבעות, ותחת, כל-עץ רענן.  ב טז,ה אז יעלה רצין מלך-ארם ופקח בן-רמליהו מלך-ישראל, ירושלם–למלחמה; ויצרו, על-אחז, ולא יכלו, להלחם.  ב טז,ו בעת ההיא, השיב רצין מלך-ארם את-אילת לארם, וינשל את-היהודים, מאילות; וארמים (ואדמים), באו אילת, וישבו שם, עד היום הזה.  {פ}

ב טז,ז וישלח אחז מלאכים, אל-תגלת פלסר מלך-אשור לאמר, עבדך ובנך, אני; עלה והושעני מכף מלך-ארם, ומכף מלך ישראל, הקומים, עלי.  ב טז,ח ויקח אחז את-הכסף ואת-הזהב, הנמצא בית יהוה, ובאצרות, בית המלך; וישלח למלך-אשור, שחד.  ב טז,ט וישמע אליו, מלך אשור, ויעל מלך אשור אל-דמשק ויתפשה, ויגלה קירה; ואת-רצין, המית.  ב טז,י וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך-אשור, דומשק, וירא את-המזבח, אשר בדמשק; וישלח המלך אחז אל-אוריה הכהן, את-דמות המזבח ואת-תבניתו–לכל-מעשהו.  ב טז,יא ויבן אוריה הכהן, את-המזבח:  ככל אשר-שלח המלך אחז מדמשק, כן עשה אוריה הכהן, עד-בוא המלך-אחז, מדמשק.  ב טז,יב ויבא המלך מדמשק, וירא המלך את-המזבח; ויקרב המלך על-המזבח, ויעל עליו.  ב טז,יג ויקטר את-עלתו ואת-מנחתו, ויסך את-נסכו; ויזרק את-דם-השלמים אשר-לו, על-המזבח.  ב טז,יד ואת המזבח הנחשת, אשר לפני יהוה, ויקרב מאת פני הבית, מבין המזבח ומבין בית יהוה; ויתן אתו על-ירך המזבח, צפונה.  ב טז,טו ויצוהו (ויצוה) המלך-אחז את-אוריה הכהן לאמר, על המזבח הגדול הקטר את-עלת-הבקר ואת-מנחת הערב ואת-עלת המלך ואת-מנחתו ואת עלת כל-עם הארץ ומנחתם ונסכיהם, וכל-דם עלה וכל-דם-זבח, עליו תזרק; ומזבח הנחשת יהיה-לי, לבקר.  ב טז,טז ויעש, אוריה הכהן, ככל אשר-צוה, המלך אחז.  ב טז,יז ויקצץ המלך אחז את-המסגרות המכונת, ויסר מעליהם ואת- (את-) הכיר, ואת-הים הורד, מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה; ויתן אתו, על מרצפת אבנים.  ב טז,יח ואת-מיסך (מוסך) השבת אשר-בנו בבית, ואת-מבוא המלך החיצונה–הסב, בית יהוה:  מפני, מלך אשור.  ב טז,יט ויתר דברי אחז, אשר עשה:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה.  ב טז,כ וישכב אחז עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד; וימלך חזקיהו בנו, תחתיו.  {פ}

ב יז,א בשנת שתים עשרה, לאחז מלך יהודה:  מלך הושע בן-אלה בשמרון, על-ישראל–תשע שנים.  ב יז,ב ויעש הרע, בעיני יהוה:  רק, לא כמלכי ישראל, אשר היו, לפניו.  ב יז,ג עליו עלה, שלמנאסר מלך אשור; ויהי-לו הושע עבד, וישב לו מנחה.  ב יז,ד וימצא מלך-אשור בהושע קשר, אשר שלח מלאכים אל-סוא מלך-מצרים, ולא-העלה מנחה למלך אשור, כשנה בשנה; ויעצרהו מלך אשור, ויאסרהו בית כלא.  ב יז,ה ויעל מלך-אשור, בכל-הארץ; ויעל, שמרון, ויצר עליה, שלש שנים.  ב יז,ו בשנת התשעית להושע, לכד מלך-אשור את-שמרון, ויגל את-ישראל, אשורה; וישב אותם בחלח ובחבור, נהר גוזן–וערי מדי.  {פ}

ב יז,ז ויהי, כי-חטאו בני-ישראל ליהוה אלהיהם, המעלה אתם מארץ מצרים, מתחת יד פרעה מלך-מצרים; וייראו, אלהים אחרים.  ב יז,ח וילכו, בחקות הגוים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל; ומלכי ישראל, אשר עשו.  ב יז,ט ויחפאו בני-ישראל, דברים אשר לא-כן, על-יהוה, אלהיהם; ויבנו להם במות בכל-עריהם, ממגדל נוצרים עד-עיר מבצר.  ב יז,י ויצבו להם מצבות, ואשרים, על כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן.  ב יז,יא ויקטרו-שם, בכל-במות, כגוים, אשר-הגלה יהוה מפניהם; ויעשו דברים רעים, להכעיס את-יהוה.  ב יז,יב ויעבדו, הגללים, אשר אמר יהוה להם, לא תעשו את-הדבר הזה.  ב יז,יג ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל-נביאו (נביאי) כל-חזה לאמר, שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי, ככל-התורה, אשר צויתי את-אבתיכם–ואשר שלחתי אליכם, ביד עבדי הנביאים.  ב יז,יד ולא, שמעו; ויקשו את-ערפם, כערף אבותם, אשר לא האמינו, ביהוה אלהיהם.  ב יז,טו וימאסו את-חקיו, ואת-בריתו אשר כרת את-אבותם, ואת עדותיו, אשר העיד בם; וילכו אחרי ההבל, ויהבלו, ואחרי הגוים אשר סביבתם, אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם.  ב יז,טז ויעזבו, את-כל-מצות יהוה אלהיהם, ויעשו להם מסכה, שנים (שני) עגלים; ויעשו אשירה, וישתחוו לכל-צבא השמים, ויעבדו, את-הבעל.  ב יז,יז ויעבירו את-בניהם ואת-בנותיהם, באש, ויקסמו קסמים, וינחשו; ויתמכרו, לעשות הרע בעיני יהוה–להכעיסו.  ב יז,יח ויתאנף יהוה מאד בישראל, ויסרם מעל פניו:  לא נשאר, רק שבט יהודה לבדו.  ב יז,יט גם-יהודה–לא שמר, את-מצות יהוה אלהיהם; וילכו, בחקות ישראל אשר עשו.  ב יז,כ וימאס יהוה בכל-זרע ישראל, ויענם, ויתנם, ביד-שסים–עד אשר השליכם, מפניו.  ב יז,כא כי-קרע ישראל, מעל בית דוד, וימליכו, את-ירבעם בן-נבט; וידא (וידח) ירבעם את-ישראל מאחרי יהוה, והחטיאם חטאה גדולה.  ב יז,כב וילכו בני ישראל, בכל-חטאות ירבעם אשר עשה:  לא-סרו, ממנה.  ב יז,כג עד אשר-הסיר יהוה את-ישראל, מעל פניו, כאשר דבר, ביד כל-עבדיו הנביאים; ויגל ישראל מעל אדמתו, אשורה, עד, היום הזה.  {פ}

ב יז,כד ויבא מלך-אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת, וספרוים, וישב בערי שמרון, תחת בני ישראל; וירשו, את-שמרון, וישבו, בעריה.  ב יז,כה ויהי, בתחלת שבתם שם, לא יראו, את-יהוה; וישלח יהוה בהם את-האריות, ויהיו הרגים בהם.  ב יז,כו ויאמרו, למלך אשור לאמר, הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון, לא ידעו, את-משפט אלהי הארץ; וישלח-בם את-האריות, והנם ממיתים אותם, כאשר אינם ידעים, את-משפט אלהי הארץ.  ב יז,כז ויצו מלך-אשור לאמר, הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם, וילכו, וישבו שם; וירם, את-משפט אלהי הארץ.  ב יז,כח ויבא אחד מהכהנים, אשר הגלו משמרון, וישב, בבית-אל; ויהי מורה אתם, איך ייראו את-יהוה.  ב יז,כט ויהיו עשים, גוי גוי אלהיו; ויניחו בבית הבמות, אשר עשו השמרנים, גוי גוי בעריהם, אשר הם ישבים שם.  ב יז,ל ואנשי בבל, עשו את-סכות בנות, ואנשי-כות, עשו את-נרגל; ואנשי חמת, עשו את-אשימא.  ב יז,לא והעוים עשו נבחז, ואת-תרתק; והספרוים, שרפים את-בניהם באש, לאדרמלך וענמלך, אלה ספרים (אלהי ספרוים).  ב יז,לב ויהיו יראים, את-יהוה; ויעשו להם מקצותם כהני במות, ויהיו עשים להם בבית הבמות.  ב יז,לג את-יהוה, היו יראים; ואת-אלהיהם, היו עבדים, כמשפט הגוים, אשר-הגלו אתם משם.  ב יז,לד עד היום הזה הם עשים, כמשפטים הראשנים:  אינם יראים, את-יהוה, ואינם עשים כחקתם וכמשפטם, וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את-בני יעקב אשר-שם שמו ישראל.  ב יז,לה ויכרת יהוה אתם, ברית, ויצום לאמר, לא תיראו אלהים אחרים; ולא-תשתחוו להם–ולא תעבדום, ולא תזבחו להם.  ב יז,לו כי אם-את-יהוה, אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה–אתו תיראו; ולו תשתחוו, ולו תזבחו.  ב יז,לז ואת-החקים ואת-המשפטים והתורה והמצוה, אשר כתב לכם–תשמרון לעשות, כל-הימים; ולא תיראו, אלהים אחרים.  ב יז,לח והברית אשר-כרתי אתכם, לא תשכחו; ולא תיראו, אלהים אחרים.  ב יז,לט כי אם-את-יהוה אלהיכם, תיראו–והוא יציל אתכם, מיד כל-איביכם.  ב יז,מ ולא, שמעו:  כי אם-כמשפטם הראשון, הם עשים.  ב יז,מא ויהיו הגוים האלה, יראים את-יהוה, ואת-פסיליהם, היו עבדים; גם-בניהם ובני בניהם, כאשר עשו אבתם הם עשים, עד, היום הזה. .