לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש- מעודכן שנת שבעים וארבע לקוממיות.

פרשת ויסע ישראל- נשות הבנים.

וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַֽעֲקֹ֖ב וְכָל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃ בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וְכָל־זַרְע֑וֹ :

בָּנָ֞יו

בני בניו ולא בני בנותיו.

וּבְנֵ֤י בָנָיו֙

בְּנֹתָ֛יו

בנות בניו ולא בנות בנותיו.

וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו

כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַֽעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃

יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ

וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַֽעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃

וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְרֹ֥ן וְכַרְמִֽי׃ וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּֽרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ן וְחָמֽוּל׃ וּבְנֵ֖י יִשָּׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֹֽן׃ וּבְנֵ֖י זְבֻל֑וּן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל׃ אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַֽעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃

וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃  וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃  אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֨לֶּה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃

בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַֽעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃ אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַֽעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃

וּבְנֵי־דָ֖ן חֻשִֽׁים׃ וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃ אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַֽעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃   כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַֽעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃  פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

ושוב:

כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַֽעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃ 

יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ

כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃

מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יַעֲקֹ֑ב

כלא יוצאות מחלציו נשות בניו של יעקב לא נספרו בישראל, למרות שילדיהן כן.

מפה גם אפשר ללמוד שהמשך הוא מהבנים ולא מהבנות גם כמו במקרה יוסף שהתחתן עם בת סריס פרעה:

וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ 

ובניו ממנה הם משך ליעקב ולא משך של פוטי.

אפשר לראות את ההבדלה בין דינה, בתו היחידה של יעקב מלאה בפסוק זה:

אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַֽעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃

וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ

להבדיל מן בני יעקב ובניהם ובנותיהם הבנים אם היו כאלה  של בני דינה לא הוזכרו.

דינה שנאנסה על ידי שכם וחמור היא בת יעקב שאין לנו הרבה מידע עליה, אם היה לה בעל וילדים או לא היה, במקרה יש התכנות שאם היה לה בעל הוא לא הוזכר כי הוא לא יוצא חלציו של יעקב ומשכך מאותה סיבה לא הוזכר שם ילדיה של דינה. ונזכר שדינה ירדה למצרים יחד משפחתה, נראה שכיחידה עם אביה ואמה למצרים.

ברור שדינה כבת ישירה ליעקב, לישראל, לא יכלה להתחתן עם מישהו מאחיה להוליד לישראל משך דרכה.

בהמשך דור אחרי זה בנות המנשה יכלו להתחתן עם בני דודיהן כדי להוליד זרע לישראל, כמשך ממנשה.

זאת אומרת שכל זכר בישראל הוא יוצא חלציו של ישראל, כל בת מישראל שמתחתנת עם בן מישראל מולידה משך לישראל. גם בת לשבט יהודה שלאביה אין בנים שמתחנת עם עם בן שבט יהודה מולידה משך לזרע יהודה, כמו הזרע של אבא כל הזרע של בעלה משבט יהודה. הזרע של בעלה והזרע של אביה- הוא אותו זרע.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָֽרָעָֽב׃ וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹֽׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃ וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃ וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃  וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַֽחֲמֹרִ֑ים וַיְנַֽהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

ובשנה הבאה אחריה:

וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָֽרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃ וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶֽעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶֽעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

לפרעה לחמש- פרשת מקץ.

רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָֽכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה

לפרעה היה כהנים

ולכהנים אלה היתה חוקה נפרדת:

חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה

מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה

בדיוק כמו שהיה חקת יוסף שלעצמו מאת פרעה שנבדלותה, שיש דברים שליוסף מותר לעשות שלתושב או עובד מלך שאינו בכיר, אין היתר לעשות מאת פרעה מלך מצרים ששם את יוסף מושל על כל קנינו, אך לא מושל על כהני פרעה.

רק הכיסא (כיסא המלך) יגדל ממך אמר פרעה ליוסף.

אפשר לראות הקבלה בין כהני פרעה לכהני שבט הלוי אישי הבורא הנבדל מישראל:

כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים, אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה–נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם:  בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהוָה, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַהֲרֹן, בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק, לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם:  אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וְלִבְנֵי לֵוִי, הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה, חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וְלֹא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לָשֵׂאת חֵטְא, לָמוּת. וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.  כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה; עַל-כֵּן, אָמַרְתִּי לָהֶם, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: במדבר. 

כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה;

כמו הכהנים של שבט הלוי מחוקת בורא עולם כך כהניו של פרעה מחוקת פרעה.

במקרה ספירת העם שהזמין דוד מיואב, הספירה כללה רק את ישראל- אחד עשר השבטים ויהודה השבט האחד:

וַיֹּ֙סֶף֙ אַף–יְהוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת–דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת–יְהוּדָֽה: וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל–יוֹאָ֣ב | שַׂר–הַחַ֣יִל אֲשֶׁר–אִתּ֗וֹ שֽׁוּט–נָ֞א בְּכָל–שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד–בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת–הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם: וַיֹּ֨אמֶר יוֹאָ֜ב אֶל–הַמֶּ֗לֶךְ וְיוֹסֵ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֶל–הָעָ֜ם כָּהֵ֤ם | וְכָהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים וְעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי–הַמֶּ֖לֶךְ רֹא֑וֹת וַאדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה חָפֵ֖ץ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:  וַיֶּחֱזַ֤ק דְּבַר–הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל–יוֹאָ֔ב וְעַ֖ל שָׂרֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיֵּצֵ֨א יוֹאָ֜ב וְשָׂרֵ֤י הַחַ֙יִל֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ לִפְקֹ֥ד אֶת–הָעָ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵֽל: וַיַּעַבְר֖וּ אֶת–הַיַּרְדֵּ֑ן וַיַּחֲנ֣וּ בַעֲרוֹעֵ֗ר יְמִ֥ין הָעִ֛יר אֲשֶׁ֛ר בְּתוֹךְ–הַנַּ֥חַל הַגָּ֖ד וְאֶל–יַעְזֵֽר: וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַגִּלְעָ֔דָה וְאֶל–אֶ֥רֶץ תַּחְתִּ֖ים חָדְשִׁ֑י וַיָּבֹ֙אוּ֙ דָּ֣נָה יַּ֔עַן וְסָבִ֖יב אֶל–צִידֽוֹן: וַיָּבֹ֨אוּ מִבְצַר–צֹ֔ר וְכָל–עָרֵ֥י הַחִוִּ֖י וְהַֽכְּנַעֲנִ֑י וַיֵּֽצְא֛וּ אֶל–נֶ֥גֶב יְהוּדָ֖ה בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע: וַיָּשֻׁ֖טוּ בְּכָל–הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֜אוּ מִקְצֵ֨ה תִשְׁעָ֧ה חֳדָשִׁ֛ים וְעֶשְׂרִ֥ים י֖וֹם יְרוּשָׁלִָֽם: וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת–מִסְפַּ֥ר מִפְקַד–הָעָ֖ם אֶל–הַמֶּ֑לֶךְ וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ–חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ–מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ: שמואל.

מְנֵ֥ה אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת–יְהוּדָֽה: 

וַתְּהִ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שְׁמֹנֶה֩ מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף אִֽישׁ–חַ֙יִל֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה חֲמֵשׁ–מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִֽישׁ:

עשרת השבטים- ישראל. ויהודה השבט האחד.

וְהִנֵּ֛ה כָּל–אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּאִ֣ים אֶל–הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֣וּ אֶל–הַמֶּ֡לֶךְ מַדּוּעַ֩ גְּנָב֨וּךָ אַחֵ֜ינוּ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה וַיַּעֲבִ֨רוּ אֶת–הַמֶּ֤לֶךְ וְאֶת–בֵּיתוֹ֙ אֶת–הַיַּרְדֵּ֔ן וְכָל–אַנְשֵׁ֥י דָוִ֖ד עִמּֽוֹ: וַיַּעַן֩ כָּל–אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה עַל–אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל כִּֽי–קָר֤וֹב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלַ֔י וְלָ֤מָּה זֶּה֙ חָרָ֣ה לְךָ֔ עַל–הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הֶאָכ֤וֹל אָכַ֙לְנוּ֙ מִן–הַמֶּ֔לֶךְ אִם–נִשֵּׂ֥את נִשָּׂ֖א לָֽנוּ: וַיַּ֣עַן אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֩ אֶת–אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶֽשֶׂר–יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֮ וְגַם–בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא–הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת–מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר–אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל: שמואל.

 וַיַּ֣עַן אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֩ אֶת–אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶֽשֶׂר–יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֮

המלך מיהודה מושל על אחד עשר שבטים ולא על שבט הלוי.

על כל מה שמשתמע מכך גם בדור הזה.

אני מציעה לכהנים לא לבחור לכנסת בכל מפלגה גם לא מפלגות חרדיות.

פרשת משפט המלך- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃ וְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃

וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃

וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל

לנוכח הצלחת יוסף במצרים פרעה מבקש לדעת אם יש עוד כמו יוסף להשימם כבכירים בעסקים שלו כמו שבעלי עסקים מבקשים להביא אליהם- TALENTIM.

כמו שהוא “קפץ על המציאה” כשמצא את יוסף ובורך הוא מבקש עוד כמוהו להתברך מהם..

*מפה אנו למדים שפרעה הבין שהוא מתברך מהעובדים ולא להפך.. על אותו רעיון, זה בדיוק כמו שבעל עסק מתברך מהצרכנים, ככל שלצרכנים יש יותר כסף לצרוך ככה בעל העסק מתברך מצרכניו. ישתכר הצרכן מאה יקנה מאה, ישתכר הצרכן מאתיים יקנה ממנו במאתיים וכן הלאה.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות.

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃ וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃

הַפָּ֑עַם

ובפעם הקודמת כאב שבנו מת לפניו:

וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל־אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּֽאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־לֹֽא׃  וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃ 

וַיִּקְרַ֤ע יַֽעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב. 

אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם

אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃

בפעם הזאת כאב שמת כשבנו חי וחי אחרי מותו.

אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י

כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי:

וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגֽוּרֵיהֶֽם׃ וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙. פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֣ב ׀ יַֽעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃  וַיֹּ֕אמֶר אָֽנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵֽרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ אָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃

עַל־עֵינֶֽיךָ׃

אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי׃

אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י

וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃ וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙.

וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָ֔יו

.

כשפרעה שאל את יעקב כמה שני חייו, הוא אמר זאת בדרך ששני ימי חיים היה מושג באורחות החיים של בני ימי קדם, היה דבר כזה שקראו לו שני חיים: