מזמור שמונה וארבעים ומאה.

הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽלְל֣וּ אֶת-יְ֭הוָה מִן-הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לְל֗וּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים:

הַֽלְל֥וּהוּ כָל-מַלְאָכָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כָּל-(צבאו) צְבָאָֽיו:

הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל-כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר:

הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר | מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם:

יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ:

וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר:

הַֽלְל֣וּ אֶת-יְ֭הוָה מִן-הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכָל-תְּהֹמֽוֹת:

אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ:

הֶהָרִ֥ים וְכָל-גְּבָע֑וֹת עֵ֥ץ פְּ֝רִ֗י וְכָל-אֲרָזִֽים:

הַֽחַיָּ֥ה וְכָל-בְּהֵמָ֑ה רֶ֝֗מֶשׂ וְצִפּ֥וֹר כָּנָֽף:

מַלְכֵי-אֶ֭רֶץ וְכָל-לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכָל-שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ:

בַּחוּרִ֥ים וְגַם-בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם-נְעָרִֽים:

יְהַלְל֤וּ | אֶת-שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי-נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל-אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:

וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן | לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכָל-חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם-קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּיָֽהּ:

מַלְכֵי-אֶ֭רֶץ וְכָל-לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכָל-שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ:

בַּחוּרִ֥ים וְגַם-בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם-נְעָרִֽים:

יְהַלְל֤וּ | אֶת-שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי-נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל-אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:

וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן | לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכָל-חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם-קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּיָֽהּ: מזמור שמונה וארבעים ומאה.

מַלְכֵי-אֶ֭רֶץ

וְכָל-לְאֻמִּ֑ים

שָׂ֝רִ֗ים

וְכָל-שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ:

בַּחוּרִ֥ים

וְגַם-בְּתוּל֑וֹת

זְ֝קֵנִ֗ים עִם-נְעָרִֽים:

:

יְהַלְל֤וּ | אֶת-שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה

וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ: וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי: אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: מלכים.

יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם

ודברים אלה מפגישים אותנו עם תחילת חזונו של ישעיהו:

וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם:

הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל-כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר:

הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר | מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם:

יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ:

וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר: מזמור שמונה וארבעים ומאה.

הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ

וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר:

חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: בראשית.

מבחינת חק לעולם השמש והירח נבראו גם למאורות, לאור וגם לאות לקביעת מועדים, ימים, סך ימים- חודשים ושנה.

וזה חק.

לאדם כיציר נברא יש את הבינה ללמוד ולדעת כאות מה היום בחודש והשנה. ובתוך גבולות הזמן האלה שקבועים מראש האדם יכול לקבוע זמנים בתוך הגבולות האלה, כמו חצי שנה, רבע שנה ושבוע את מועדי שבוע כמחזור שבע לא ניתן לנו אות לקבוע, יש ספירה שהחלו כיום ראשון בשבוע ומנהלים מחזור שבע ימים שמתקבעים לפי מועד חודש לעתים חודש מחיל שבוע אחרון לא שלם אך השבוע הוא ביחס לחודש. יש כמו הנוצרים שקובעים חודש שלא בהתאמה לירח אך הם נעים בגבול השנה על פי השמש.

וזה חק עולם שמתקיים מראשית ולאדם אין יכולת לשנות זאת האדם לא יכול לשנות את משך סיבוב הירח או השמש.

המאורות גם קובעים את מועדי היום לילה/זמן חושך ויום/זמן אור.

ביודענו את חוקיות זאת אנו יודעים גם לדעת את עונות השנה, חורף קייץ, כולם יודעים שמעט אחרי מועדי חודש שביעי מתחיל סתיו וגם גשם שהוא אות לעובדי האדמה שמגדלים את הפירות והירקות בהתאם לעונות השנה הצפויים לבוא מתוקף חק זה..

האותות האלה הם עדות לבריאה שיש לה סדר שהשכלתן לא יכול לשלול בריאה של בורא לעולם, סדר כזה לא יכול להתקיים באופן מקרי ללא יד מכוונת לדבר.

זאת הוכחה שיש בורא והעובדה שהבורא נשגב מבינתנו לא שוללת את קיום הבורא, שיש בורא לעולם הזה, במקרה הזה, רואות עיננו את הנפלא מבינתנו הזה מותירה לעתים בני אדם כנבוכים שיודעים בבינתם שיש בורא אך לא יכולים בעתות כאלה להשיגו בעת של הסתר פנים מעמנו.

השמש והירח זה נס שנראה לעיננו כל יום ואנחנו לא מתפלאים ממנו כנס שרואים אותו כל יום, זה דבר ברור מאליו שהשמש תזרח עם עלות השחר ותופעה יום יומית זאת יוצרת את חוסר היכולת שלנו להעריכו כנס.

חוק עולם-

עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: בראשית.

בהמשך בתורת ישראל יש גם מועדי חגים וכו’..וגם למידת דרך לספור את הימים את החודשים והשנים מנקודת זמן שהאדם בוחר להתחיל את השנה הוא מודד הקפה של השמש.

על פי הנלמד ממועדי ישראל החודש הראשון הוא חודש האביב, החודש בו יצא עם ישראל לדרכו, חודש זה היה תחילת הדרך של ישראל כעם לארצו כפי שיעד והבטיח לו בורא עולם.

השיטה של ספירת הימים והחודשים היא שיטה מספרים ויש גם חודשים שהושמו להם שמות, כמו חודש ראשון הוא חודש האביב.

עוד הוכחה שנצחיות כחוק עולם היא שיטה זאת, השיטה המספרית הכתובה בתורה נפגשת בעת הזאת עם המחשב, ברור שיותר קל לתכנת לוח שנה במספרים מאותיות ושמות..

הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַ֝לְל֗וּהוּ כָּל-כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר:

הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר | מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם:

יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ: תהלים- מזמור שמונה וארבעים ומאה.

שמש וירח וכל כוכבי אור, השמים והמים מעל השמים הם מעשה הבריאה שמהלל את שם הבורא.

המעשה הנשגב הוא המהלל, הוא עדות קיימת שמהללת את הבורא..

המעשה הוא נשגב מבינתנו אך לבינתנו יש יכולת להבין מהשמש שממנה ניתן לקבוע מועד שנה ומהירח מועדי חודש הם מעשה שמשכיל את האדם שיכול להשתמש במעשה להשכלתו, וזאת הוכחה לבריאת הדבר שניתן להבין שהוא מעשה שיש בינה בבריאתו ועל פי כל בינה הוא לא מקרי כפי שמציעים הטוענים למפץ גדול שגם מהם נשגבת הבינה להשיג את הבורא ופועלו..

השכלתן טוען שאין בורא לעולם כי הוא לא יכול להשיג את הבורא, אני אומרת שהשכלתן לא יכול להוכיח שאין בורא לעולם הזה. הגאווה של השכלתן שוללת קיום דבר שהוא לא יכול להשיג בהשכלתו. ולכן צריך לאמר הפוך לאדם הזה שמטה מאמינים- תוכיח שאין בורא.

הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: תהלים- מזמור שמונה וארבעים ומאה.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: בראשית.

וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: –

הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ

הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ

מבחינת יכולת האדם לנשום, חוסר יכולת האדם לנשום בחלל החיצון ובעומק מים בים , אין הבדל.

אך מבחינת תכונות חומר, יש הבדל.

מבחינת לחיות בירח זה כמו שתקים עיר תת ימית בירח.

במחשבה הראשונה, אתה תגיד שהמים מעל השמים הם העננים.

העננים הם האד שעלה מן הארץ. המים שמעל השמים היו לפני האד שעלה מן הארץ.

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה: בראשית.

על אותו משל שהאור היה לפני בריאת השמש.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: בראשית.

יְֽ֭הַֽלְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ:

וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר: תהלים- מזמור שמונה וארבעים ומאה.

לְעוֹלָ֑ם חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר:

כִּי אֶת כָּל הַתּֽוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵֽׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָֽרֶץ: וְלֹֽא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַֽמַּֽאֲכֶם אֹתָהּ כַּֽאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶֽם:

הגוי שהיה לפניכם בארץ היה נוהג מנהגי תועבה שהדין על תועבות אלה באם ישראל יעשה תועבות אלה יוקא מן הארץ ואלה חלק מהתועבות:

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: תהלים- מזמור שמונה וארבעים ומאה.

העושה את התועבה הדין שלו :

כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם:

כריתת נפשו מישראל.

זה הדין של העושה. זה הדין של אוחנה והורוביץ כיחידים העושים את התועבה הזאת:

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא:

כשאנשים אלה הם המחוקקים שלכם בבחירתכם והם המושלים עליכם כמאשרים אותם , אתם מקבלים את התועבות האלה כאורחות חיים בארץ הזאת וזה הדין של ישראל שרובו לא עושה את התועבה הזאת, אך מקיים אורחות אלה תוך שהוא עושה זאת בארץ שהוריש לו בורא עולם ובזכות ירושה זאת הוא דורש את הארץ, זה מקיים את החטא של ישראל כגוי וזה הדין:

וזה חוק לעולם:

לְעוֹלָ֑ם חָק-נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר:

יִירְאוּ מֵיְהוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל: כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: תהלים.

כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:

עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר:

אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ:

וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִֽהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָֽרֶץ: וְאַתֶּם תִּֽהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּֽהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: שמות.

רבות דובר על כך שיהודים שבאו מגלות בארצות המזרח התיכון , הופלו וכמעט לא מונו שופטים בכירים מיהודים אלה.

בעת הזאת היינו עדים למינויו של מר אוחנה לשר המשפטים כבכיר של הבכירים בבית המשפט בירושלים הקדושה.

רבות מדובר על כל שההומואים לא זוכים לשיוויון זכויות מלא בישראל. ויש מועמדים להנהגה שנדרשים להביע את עמדותיהם בענין ההומואים ואם מתנגדים להם אז מועמדים אלה מותקפים ומוצגים כחשוכים בעולם התקשורת שמציג בפניכם את המועמדים בבחירות.

שיהיה ברור, אוחנה ושמולי הם לא המזרחים שהסירו חסמים.

אוחנה ושמולי הם הומואים שפרצו את ירושלים בעת הזאת.

אוחנה ושמולי הם זכרים שמדברים עברית ועושים מעשה כנען.

שיהיה ברור לאוהדי בית”ר ירושלים. המועדון שלכם זה לא מועדון של יהודים והשופט הומו.

תראה, אני מזהה פעילות הומוסקסואלית מובנית בחולון, כמו ב- TLV. בשבוע הגאווה האחרון נצבעו הספסלים של העיר בסמוך למועדון עלם בצבעים שהומואים מזהים עצמם עימם ואף נתלו במועדון זה וילונות בצבעים אלה. למרות שעלם לא מזוהה עם הציבור ההומולסבי.

מאוד קל לתעל נוער במצוקה להומוסקסואליות . בדיוק כמו שצברי היה מתעל נוער במגרשי הכדורגל למשכב הומוסקסואלי, לרוב מדובר בנערים ממשפחות מצוקה עם אפיון של יתמות גם זו של חוסר כזה או אחר בדמות אב, כמו אב בכלא, אב עם בעיות כלכליות, אב נעדר מחיי הילד וכו’…

עם ישראל והגר התושב עמנו צריכים להבין שיש פלישה של הומואים עוינים לישראל שמטים אתכם בעת הזאת לקבל אותם כרועים ומושלים עליכם ומשכך מחילים עליכם דין גרוש מהארץ הזאת על פי דבר תורה שבדברה, בשם בורא עולם, ישראל דרש את הארץ הזאת. וזה סוג של פולסא דינור-א שנאמר שבני ישיבתו של מוטי אלון ההומו עשו על רבין. יש מצב שהם עשו שיחות לרבין שסללו אותו לדין מוות שאדם משלהם נשלח להחיל אותו. תוך שהם חושבים שהריגתו מוצדקת. אני טוענת שהיותם כמושלים עליכם נותנת להם כח להקים עליכם אדם באמצעות התגרויות, או פעילות פוליטית נגד השכנים שלנו, כדי להחיל את הדין עליכם.

תזכור תמיד, המלכים שהחטיאו את ישראל בחטאותיהם ירדו ובא מלך חדש. דוד המלך הובא בדין ולא השליחים שהביאו לו את בת שבע. השולח אשם, לא השליח.

שלל יתומים הוא גם נחלה בישראל.

הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י | יְהוָ֗ה אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי:

לַמְּדֵ֤נִי | לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי-אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר: תהלים ליום התשעה ועשרים לחודש.

שְׁגִיאוֹת מִֽי-יָבִין מִֽנִּסְתָּרוֹת נַקֵּֽנִי: גַּם מִזֵּדִים | חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַֽל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַֽׁע רָֽב: תהלים.

אֱלֹהִים אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי (חישה) חֽוּשָׁה: יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַֽעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִֽי: תהלים

רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָֽע: יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּֽיר: וְהוּא עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּֽחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַֽׁב: מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחֽוֹר: מִֽי-נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹֽא-אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתֽוֹ: וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר-בּוֹ וְלֹא-יָשִׂים עַל-לֵֽב: ישעיהו.

שְׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִמָּ֫ר֥וֹם פְּצֵ֣נִי וְ֭הַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים מִ֝יַּ֗ד בְּנֵ֣י נֵכָֽר:

אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר-שָׁ֑וְא וִֽ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר: תהלים ליום התשעה ועשרים לחודש.

וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִֽיגִיעָם לָאַרְבֶּֽה: יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּֽחֲנָמַֽל: וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִֽים: תהלים.

בשורה התחתונה אני אומרת, פלישתים עליך שמשון והם הומואים מסירת מטכ”ל… ציפור מגלן… והם דורשים את ירושלים השלמה. אני טוענת שדרך אישורכם אנשים אלה מבקשים לכבוש את ירושלים מבורא עולם, כאויבי בורא עולם.

אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹֽד: עַל-כֵּן לֹא-נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּֽים: יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִֽרְעֲשֽׁוּ-הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶֽלָה: תהלים.

תבין, אני לא אומרת דיעות מליבי. אני נסמכת תורה. ומשכך נחשוב ביחד איזה פה אתה רוצה להסות, את פי שלי או את דבר התורה.

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

ובהמשך המשפטים:

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹֽא-תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּֽהּ: וְלֹא תֵֽלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ וָֽאָקֻץ בָּֽם: ויקרא.

גם אם תהרוג אותי יהיה משפט התורה עומד נגדך.

מַלְכֵי-אֶ֭רֶץ וְכָל-לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכָל-שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ:

בַּחוּרִ֥ים וְגַם-בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם-נְעָרִֽים:

יְהַלְל֤וּ | אֶת-שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי-נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל-אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:

וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן | לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכָל-חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם-קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּיָֽהּ: תהלים ליום השלושים לחודש.

שָׂ֝רִ֗ים וְכָל-שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ:

יש תקלה שהשופט והשוטר פושע על פי דבר תורה.

הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִֽיל: שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל-זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם-יְהוָֽה: ירמיהו.

זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם | בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶֽלָה: כַּצֹּאן | לִֽשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים | לַבֹּקֶר (וצירם) וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לֽוֹ: תהלים.