מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה:

אֱלֹהִ֤ים | אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁחֲ֫רֶ֥ךָּ צָמְאָ֬ה לְךָ֨ | נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י בְּאֶֽרֶץ-צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי-מָֽיִם:

כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑יךָ לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ:

כִּי-ט֣וֹב חַ֭סְדְּךָ מֵֽחַיִּ֗ים שְׂפָתַ֥י יְשַׁבְּחֽוּנְךָ:

כֵּ֣ן אֲבָרֶכְךָ֣ בְחַיָּ֑י בְּ֝שִׁמְךָ אֶשָּׂ֥א כַפָּֽי:

כְּמ֤וֹ חֵ֣לֶב וָ֭דֶשֶׁן תִּשְׂבַּ֣ע נַפְשִׁ֑י וְשִׂפְתֵ֥י רְ֝נָנ֗וֹת יְהַלֶּל-פִּֽי:

אִם-זְכַרְתִּ֥יךָ עַל-יְצוּעָ֑י בְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה-בָּֽךְ:

כִּֽי-הָיִ֣יתָ עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י וּבְצֵ֖ל כְּנָפֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן:

דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֝֗י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ:

וְהֵ֗מָּה לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י יָ֝בֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ:

יַגִּירֻ֥הוּ עַל-יְדֵי-חָ֑רֶב מְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים יִהְיֽוּ:

וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֪ח בֵּאלֹ֫הִ֥ים יִ֭תְהַלֵּל כָּל-הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דֽוֹבְרֵי-שָֽׁקֶר:

וְהֵ֗מָּה לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י יָ֝בֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ: תהלים- מזמור שלושה ושישים.

לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י

אדם שמבקש להקריב אדם לחטאיו כמבקש לשאול נפש ממנו, מבקש לעשות לו שואה.

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה: תהלים- מזמור שלושה ושישים.

אֱלֹהִ֤ים | אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁחֲ֫רֶ֥ךָּ צָמְאָ֬ה לְךָ֨ | נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י בְּאֶֽרֶץ-צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי-מָֽיִם: תהלים- מזמור שלושה ושישים.

בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה:

צָמְאָ֬ה לְךָ֨ | נַפְשִׁ֗י

תחשבו על הצמא של הנפש שהיה לדוד, כמו הצמא למים במדבר היה הצמא של נפשו של דוד לבורא עולם ואת המזמור הזה לְדָוִ֑ד כתב דןד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה:

בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה | צָמְאָ֬ה לְךָ֨ | נַפְשִׁ֗י בְּאֶֽרֶץ-צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי-מָֽיִם:

ואלה המים שהנפש צמאה לה:

אֱלֹהִ֤ים | אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁחֲ֫רֶ֥ךָּ:

שחר אבקשך צורי ומשגבי.

יַגִּירֻ֥הוּ עַל-יְדֵי-חָ֑רֶב מְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים יִהְיֽוּ:

וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֪ח בֵּאלֹ֫הִ֥ים יִ֭תְהַלֵּל כָּל-הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דֽוֹבְרֵי-שָֽׁקֶר: תהלים- מזמור שלושה ושישים.

יִ֭תְהַלֵּל כָּל-הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דֽוֹבְרֵי-שָֽׁקֶר:

כָּל-הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ

כתבתי כבר בעניין שבועת הרופאים שמתוך מקום מאמין בבורא עולם הרופאים גם מרפאים חיילי אויב.

גם עורכי דין ושופטים שנשבעים בספר התורה, מחוייבים בשבועה בבורא עולם לייצג ולשפוט נאמנה. לעיתים יש עורכי דין הגונים שמקבלים לטפל בתיק שיש להם מעורבות ריגשית בתיק שהם מרגישים שהם לא יכולים לשפוט או לייצג נאמנה אדם שהם שופטים או מגנים עליו בבית המשפט והם מבקשים להוציא אותם מהמקרה מתוך מקום שהם מחוייבים בשבועה לייצג ולשפוט באמת. וזה יפה.