מזמור שבעה ושמונים.

לִבְנֵי-קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ:

אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב:

נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה:

אַזְכִּ֤יר | רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם-כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד-שָֽׁם:

וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן:

יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ:

מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: מזמור שבעה ושמונים.

המזמור הוא שיר שהנושא שלו הוא:

יְ֝סוּדָת֗וֹ

בירושלים:

יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ:

בעת יסוד וכינון שהמכוננים:

וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: מזמור שבעה ושמונים.

זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

והם השרים כרוקדי מחול.

וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ: מזמור שבעה ושמונים.

וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים

שהם:

רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ: קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל: שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי: צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ: מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי: תהלים.

שָׁרִים

מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל:

ושוב:

זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

וגם אלה יבואו ויובילו:

לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי:

כמו מלכת שבא שבאה בעת יסוד בית המקדש במלכות שלמה:

וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת: וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ: מלכים.

מדברים, מכבדים בדיבורם את ירושלים:

נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה:

ומהכבוד הזה, כבעת רצון ברכה מלכה שבא:

יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:

מהמקום הזה לעשות כדבר בורא עולם:

מִשְׁפָּט וּצְדָקָה

בעת כינון בית המקדש מי שכונן הוא דור שנולד בארץ, צריך לחשוב על כך שדוד למרות שנולד בארץ לא היה בדור הכינון הזה, צריך לחשוב על כך מבחינת נכונות הדור לבנות בית כמו נכונות הדור שלא מדור החטא במדבר שהוא עם יהושע (ולא משה) היו הנכונים לעלות לכבוש את הארץ, זה דור שזה היה הכינון שלו כיבוש הארץ, דוד היה מדור שכונן לאחר כיבוש הארץ את נכונות הארץ והעם להיות דור שיכונן וייסד ויבנה את בית המקדש ולא רק, גם נכונות העמים שמסביב ביחס לישראל נדרשה לדבר, דוד לא יכל לבנות את הבית מפני המלחמות אשר סבבוהו, וזאת העת שהכין דוד לבנות עת שבורא עולם הניח לו ולישראל מסביב, לא לדור הזה של ישראל מלחמה מסביב לישראל כי בורא עולם הניח לו מסביב במקום הזה של הדור הנכון הזה, בדור הזה, הנכונות היא גם של ישראל וגם של הסובבים ישראל בעת של אין מלחמה ואין שטן ופגע יבנה המקדש.

על כך נלמד מחירם שהיה אוהב לדוד ועימו עשה שלמה ברית מסחרית:

אַזְכִּ֤יר | רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם–כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד–שָֽׁם: תהלים- מזמור שבעה ושמונים.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה: תהלים- מזמור שבעה ושמונים.

זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ: אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ: וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי: אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ: שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ: תהלים.

אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ:

וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ:

וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: תהלים- מזמור שבעה ושמונים.

אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִֽם: וְלֹֽא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּֽיךָ:

אברהם הלך מבית אביו ואמו וממולדתו לציון ובתחילת הדרך הזאת ניתן לו שם חדש, אותו הדבר עם יעקב, אב נותן לבנו את שמו:

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַֽעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתֽוֹ: וַיֹּֽאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַֽעֲקֹב לֹֽא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַֽעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִֽהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵֽל:

זה כמו להוולד שוב.

אולי זאת הכוונה ל:

וַיִּֽהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָֽה:

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵֽי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִֽים:

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּֽיו:

לפני הברית ואחרי הברית.

וַיְחִי יַֽעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַֽעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָֽה:

וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן:

יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ: תהלים תהלים- מזמור שבעה ושמונים.

זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.

לכל עם יש את הארץ שלו על פי קביעת הבורא.

תהו ובהו יכול להיות שההוא שנולד שם נמצא במקום שלא יועד לו או יולד לו.

כמו קרח שביקש כלוי להכנס לנעלי כהן.

לא כל לוי יכול להיות כהן.

רק לוי מזרע אהרון יכול להיות כהן לישראל מטעם בורא עולם.

או כמו כהנים שאינם משבט הלוי.

כהן ישראל גם צריך להיות משבט הלוי, יש אנשים שאינם משבט הלוי שמבקשים להכנס למקום של כהן על ישראל.

תהלים לפרשת קרח-חקת- הנביא לא נביא, המועד לא מועד- לימודי שנת שבעים ושתיים לקוממיות.

יש שורצים ללבוש בגדי כהן כדי לקבל את האוצרות שמיועדים לעשות את עבודת הקדש כשכר חלף

עידן עופר שולט על ים המלח. מקבל הקלות במס, ומשלם בעבור אוצרות המלח תמלוגים נמוכים, עידן עופר מקבל מענקים מקופת האוצר.

ברור שאין קשר בין עידן עופר לעבודת הכהן, אתם יודעים, מעבירים וככה… חופ’ש…

משפט המלך.

והרווחים שהוא עושה מברית המלח שהוא עם ויקטור מדינה ובייגה שוחט, לא משמשים למען יהיה טרף בביתו..

המעשר והתרומה הם למען יהיה טרף בבית הבורא.

כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: במדבר.

הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:

לִבְנֵי–קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי–קֹֽדֶשׁ:

אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב:

נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: תהלים- מזמור שבעה ושמונים.

דונאלד טראמפ אישר שגרירות בירושלים במשילות שופט הומו.

מאשריך מתעים.