מזמור ארבעה ותשעים.

אֵל-נְקָמ֥וֹת יְהוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע:

הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל-גֵּאִֽים:

עַד-מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהוָ֑ה עַד-מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ:

יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֝תְאַמְּר֗וּ כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ:

אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ:

וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה-יָּ֑הּ וְלֹא-יָ֝בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:

בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ:

הֲנֹ֣טַֽע אֹ֖זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִֽם-יֹ֥צֵֽר עַ֝֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט:

הֲיֹסֵ֣ר גּ֭וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת:

יְֽהוָ֗ה יֹ֭דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּי-הֵ֥מָּה הָֽבֶל:

אַשְׁרֵ֤י | הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר-תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ:

לְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַ֤ד יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת:

כִּ֤י | לֹא-יִטֹּ֣שׁ יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב:

כִּֽי-עַד-צֶ֭דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֝אַחֲרָ֗יו כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב:

מִֽי-יָק֣וּם לִ֭י עִם-מְרֵעִ֑ים מִֽי-יִתְיַצֵּ֥ב לִ֝י עִם-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

לוּלֵ֣י יְ֭הוָה עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י כִּמְעַ֓ט | שָֽׁכְנָ֖ה דוּמָ֣ה נַפְשִֽׁי:

אִם-אָ֭מַרְתִּי מָ֣טָה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֝הוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי:

בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֝נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי:

הַֽ֭יְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי-חֹֽק:

יָ֭גוֹדּוּ עַל-נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ:

וַיְהִ֬י יְהוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי:

וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם | אֶת-אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ:

אֵל-נְקָמ֥וֹת יְהוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע:

הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל-גֵּאִֽים: מזמור ארבעה ותשעים.

אני כמו מר (לא הגברת) לוין לא מקבלת את מה שקראתם לו בית משפט עליון שהשופטים בו הם שופטים בני אדם.

אני ומר שאני לא יודעת מה יש לו, כנראה לא מסכימים איפה העליונות המשפטית.

מבחינתי בורא עולם הוא שופט עליון ושופטיו הם נביאיו כמשה כיהושע כדבורה כשמואל ומשיחיו כדוד כשאול כשלמה, זאת מערכת משפט עליונה מקובלת עלי .

מבחינתי כל החבורה הזאת של בן גביר**, מתוקף אוחנה שר המשפטים לשעבר בקואליציא ויור הכנסת מטעמם ושהציונות הדתית ואגודה ודרעי וביבי ישבו בה עם אוחנה, שכם אל שכם, כתף אל כתף, הם יותר בכיוון הזה:

עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ:

אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ: מזמור ארבעה ותשעים.

**ואותו הדבר עם האופוזיציא ביחס להורוביץ’,

ואני שוב אומרת בעת שאין נביא עמנו יודע עד מה, אסור להחיל דין מוות בישראל, שלא תהיה טעות שאין לה הופכין..

לימודי תהלים- חודש חמישי- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

אֵל-נְקָמ֥וֹת יְהוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע:

הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל-גֵּאִֽים:

עַד-מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהוָ֑ה עַד-מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ: מזמור ארבעה ותשעים.

גֵּאִֽים:

לפני שמתחילים צריך להבין תחילה את המילה גאים.

אדם שאינו מתבייש הוא לא בהכרח גא.

אדם שאין לו בושה הוא לא בהכרח גא.

לעתים הרשע גם הוא לא מתבייש ומהמקום הזה הוא גא.

הרשע שמרים ראשו ולא רק, הוא לא מנסה להסתיר את רשעותו וגא בכך.

עַד-מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהוָ֑ה עַד-מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ: מזמור ארבעה ותשעים.

ופה תפילתו של הכותב שנפגש עם הרשע , הרשע הזה פגע בו הזה ושופך שיחו עם בורא עולם,

עד מתי הרשע הזה ימשיך לעלוז ברשעותו מתוך מקום שהרשע הזה מושל וחופשי באין מפריע לעלוז ברשעותו.

ומה היא רשעותו:

עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ

וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ:

אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ

וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ:

וככה חופש’ כמו שאומרים.. באין מישהו שנלחם בהם..

ממלחמותיו של דוד וקורות חייו של דוד אנו למדים שדוד נלחם באויבי הבורא:

ביאור מתהלים:

אַשְׁרֵ֤י | הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר-תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ: תהלים- מזמור ארבעה ותשעים.

***קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ:  רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה: תהלים.

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה: תהלים- מזמור שנים ותשעים. 

כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם: תהלים.

וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ:

וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי: וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:  זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי:  זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי: תהלים.

לְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַ֤ד יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת: תהלים- מזמור ארבעה ותשעים.

יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת:

זאת אומרת שעד שיכרה לרשע שחת במקרה הזה, עד שיהיה אפשר להוריד את שבט הרשע שלא נח על גורל הצדיקים.

****ניתן להמשיל את הדבר לבן שלמה שהונח לו לחטוא כדי שיכרה לו שחת ואז לקרוע את מלכות שלמה ביד בנו כמו שנאמר לשלמה לאחר שחטא.

ומה זאת אומרת לא נח על גורל הצדיקים..

הרשע מבקש את גורל הצדיק ומרשיע אותו ברשעותו של הרשע.. כהקרבת הצדיק  לחיטאי הרשע.

יָ֭גוֹדּוּ עַל-נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ: תהלים- מזמור ארבעה ותשעים.

****אפשר לקרוא פה:

מלכים- ספר ראשון- מלכות רחבעם וירבעם- פרשת כִּֽי–הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה- לימודי שנת שבעים ושתים- מעודכן. 

***וגם פה:

תהלים- מזמור שנים ותשעים.

וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה-יָּ֑הּ וְלֹא-יָ֝בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:

בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ:

הֲנֹ֣טַֽע אֹ֖זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִֽם-יֹ֥צֵֽר עַ֝֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט:

הֲיֹסֵ֣ר גּ֭וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת:

יְֽהוָ֗ה יֹ֭דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּי-הֵ֥מָּה הָֽבֶל:

אַשְׁרֵ֤י | הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר-תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ:

לְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַ֤ד יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת:

כִּ֤י | לֹא-יִטֹּ֣שׁ יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב:

כִּֽי-עַד-צֶ֭דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֝אַחֲרָ֗יו כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב:

אִם-אָ֭מַרְתִּי מָ֣טָה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֝הוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי: תהלים ללמידה ביום התשעה עשר לחודש.

הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל-גֵּאִֽים:

עַד-מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהוָ֑ה עַד-מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ:

יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֝תְאַמְּר֗וּ כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:

עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ:

אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ: תהלים ל-  פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל.

אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ: