.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד–פְּלִשְׁתִּ֖ים אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:  וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצָּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה: וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ–יְהוָ֖ה אֶל–הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה–נָ֤א אַתְּ–עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן: וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל–תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל–תֹּאכְלִ֖י כָּל–טָמֵֽא: כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹא–יַעֲלֶ֣ה עַל–רֹאשׁ֔וֹ כִּֽי–נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן–הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים: וַתָּבֹ֣א הָאִשָּׁ֗ה וַתֹּ֣אמֶר לְאִישָׁהּ֮ לֵאמֹר֒ אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וּמַרְאֵ֕הוּ כְּמַרְאֵ֛ה מַלְאַ֥ךְ הָאֱלֹהִ֖ים נוֹרָ֣א מְאֹ֑ד וְלֹ֤א שְׁאִלְתִּ֙יהוּ֙ אֵֽי–מִזֶּ֣ה ה֔וּא וְאֶת–שְׁמ֖וֹ לֹֽא–הִגִּ֥יד לִֽי: וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל–תִּשְׁתִּ֣י | יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל–תֹּֽאכְלִי֙ כָּל–טֻמְאָ֔ה כִּֽי–נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן–הַבֶּ֖טֶן עַד–י֥וֹם מוֹתֽוֹ:  וַיֶּעְתַּ֥ר מָנ֛וֹחַ אֶל–יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר בִּ֣י אֲדוֹנָ֔י אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ יָבוֹא–נָ֥א עוֹד֙ אֵלֵ֔ינוּ וְיוֹרֵ֕נוּ מַֽה–נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד: וַיִּשְׁמַ֥ע הָאֱלֹהִ֖ים בְּק֣וֹל מָנ֑וֹחַ וַיָּבֹ֣א מַלְאַךְ֩ הָאֱלֹהִ֨ים ע֜וֹד אֶל–הָאִשָּׁ֗ה וְהִיא֙ יוֹשֶׁ֣בֶת בַּשָּׂדֶ֔ה וּמָנ֥וֹחַ אִישָׁ֖הּ אֵ֥ין עִמָּֽהּ: וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר–בָּ֥א בַיּ֖וֹם אֵלָֽי: וַיָּ֛קָם וַיֵּ֥לֶךְ מָנ֖וֹחַ אַחֲרֵ֣י אִשְׁתּ֑וֹ וַיָּבֹא֙ אֶל–הָאִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הַאַתָּ֥ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר–דִּבַּ֥רְתָּ אֶל–הָאִשָּׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי: וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה–יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט–הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ: וַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל–מָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר–אָמַ֥רְתִּי אֶל–הָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽר: מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר–יֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַל–תֵּ֔שְׁתְּ וְכָל–טֻמְאָ֖ה אַל–תֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר–צִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽר: וַיֹּ֥אמֶר מָנ֖וֹחַ אֶל–מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה נַעְצְרָה–נָּ֣א אוֹתָ֔ךְ וְנַעֲשֶׂ֥ה לְפָנֶ֖יךָ גְּדִ֥י עִזִּֽים: וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל–מָנ֗וֹחַ אִם–תַּעְצְרֵ֙נִי֙ לֹא–אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ וְאִם–תַּעֲשֶׂ֣ה עֹלָ֔ה לַיהוָ֖ה תַּעֲלֶ֑נָּה כִּ֚י לֹא–יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי–מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא: וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל–מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה מִ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי–יָבֹ֥א (דבריך) דְבָרְךָ֖ וְכִבַּדְנֽוּךָ:  וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וְהוּא–פֶֽלִאי: וַיִּקַּ֨ח מָנ֜וֹחַ אֶת–גְּדִ֤י הָעִזִּים֙ וְאֶת–הַמִּנְחָ֔ה וַיַּ֥עַל עַל–הַצּ֖וּר לַֽיהוָ֑ה וּמַפְלִ֣א לַעֲשׂ֔וֹת וּמָנ֥וֹחַ וְאִשְׁתּ֖וֹ רֹאִֽים: וַיְהִי֩ בַעֲל֨וֹת הַלַּ֜הַב מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וַיַּ֥עַל מַלְאַךְ–יְהוָ֖ה בְּלַ֣הַב הַמִּזְבֵּ֑חַ וּמָנ֤וֹחַ וְאִשְׁתּוֹ֙ רֹאִ֔ים וַיִּפְּל֥וּ עַל–פְּנֵיהֶ֖ם אָֽרְצָה: וְלֹא–יָ֤סַף עוֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה לְהֵרָאֹ֖ה אֶל–מָנ֣וֹחַ וְאֶל–אִשְׁתּ֑וֹ אָ֚ז יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי–מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא: וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל–אִשְׁתּ֖וֹ מ֣וֹת נָמ֑וּת כִּ֥י אֱלֹהִ֖ים רָאִֽינוּ: וַתֹּ֧אמֶר ל֣וֹ אִשְׁתּ֗וֹ לוּ֩ חָפֵ֨ץ יְהוָ֤ה לַהֲמִיתֵ֙נוּ֙ לֹֽא–לָקַ֤ח מִיָּדֵ֙נוּ֙ עֹלָ֣ה וּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הֶרְאָ֖נוּ אֶת–כָּל–אֵ֑לֶּה וְכָעֵ֕ת לֹ֥א הִשְׁמִיעָ֖נוּ כָּזֹֽאת: וַתֵּ֤לֶד הָֽאִשָּׁה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת–שְׁמ֖וֹ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּגְדַּ֣ל הַנַּ֔עַר וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוָֽה: וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה–דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל: 

וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים: וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ–אוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁה: וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל–עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי–אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל–אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח–לִ֔י כִּֽי–הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי:  וְאָבִ֨יו וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵיְהוָה֙ הִ֔יא כִּי–תֹאֲנָ֥ה הֽוּא–מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל:וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשׁ֛וֹן וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד–כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ: וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה: וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֽׁוֹן: וַיָּ֤שָׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ: וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל–כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֶל–אָבִ֣יו וְאֶל–אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹֽא–הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ: וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל–הָאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים: וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אָחֽוּדָה–נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם–הַגֵּ֣ד תַּגִּידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים: וְאִם–לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה: וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:  וַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת–שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת–אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד–לָ֙נוּ֙ אֶת–הַ֣חִידָ֔ה פֶּן–נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת–בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיָרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא: וַתֵּבְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק–שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַֽחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד: וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר–הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד–לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ: וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה–מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי: וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם | שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת–חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ: וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשׁ֑וֹן לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ:

וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י קְצִיר–חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת–אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה אֶל–אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה וְלֹֽא–נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא: וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ כִּי–שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה מִמֶּ֔נָּה תְּהִי–נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן נִקֵּ֥יתִי הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי–עֹשֶׂ֥ה אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה: וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ–מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל–זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין–שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ:וַיַּבְעֶר–אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד–קָמָ֖ה וְעַד–כֶּ֥רֶם זָֽיִת:וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח אֶת–אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמֵרֵעֵ֑הוּ וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת–אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִֽם–תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את כִּ֛י אִם–נִקַּ֥מְתִּי בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר אֶחְדָּֽל: וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל–יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם: וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּיהוּדָ֑ה וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בַּלֶּֽחִי: וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ לֶאֱס֤וֹר אֶת–שִׁמְשׁוֹן֙ עָלִ֔ינוּ לַעֲשׂ֣וֹת ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר עָ֥שָׂה לָֽנוּ: וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ מִֽיהוּדָ֗ה אֶל–סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒ וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשׁ֗וֹן הֲלֹ֤א יָדַ֙עְתָּ֙ כִּֽי–מֹשְׁלִ֥ים בָּ֙נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה–זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם: וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֶאֱסָרְךָ֣ יָרַ֔דְנוּ לְתִתְּךָ֖ בְּיַד–פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י פֶּֽן–תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י אַתֶּֽם: וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר לֹ֤א כִּֽי–אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֙יִם֙ עֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן–הַסָּֽלַע: הוּא–בָ֣א עַד–לֶ֔חִי וּפְלִשְׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל–זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו: וַיִּמְצָ֥א לְחִֽי–חֲמ֖וֹר טְרִיָּ֑ה וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיַּךְ–בָּ֖הּ אֶ֥לֶף אִֽישׁ:וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֔וֹן בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ: וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֔ר וַיַּשְׁלֵ֥ךְ הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא רָ֥מַת לֶֽחִי:  וַיִּצְמָא֮ מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל–יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד–עַבְדְּךָ֔ אֶת–הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְעַתָּה֙ אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א וְנָפַלְתִּ֖י בְּיַ֥ד הָעֲרֵלִֽים: וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת–הַמַּכְתֵּ֣שׁ אֲשֶׁר–בַּלֶּ֗חִי וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֙יִם֙ וַיֵּ֔שְׁתְּ וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ וַיֶּ֑חִי עַל–כֵּ֣ן | קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ עֵ֤ין הַקּוֹרֵא֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה: 

וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן עַזָּ֑תָה וַיַּרְא–שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ: לַֽעַזָּתִ֣ים | לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ–ל֥וֹ כָל–הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָל–הַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד–א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ: וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשׁוֹן֮ עַד–חֲצִ֣י הַלַּיְלָה֒ וַיָּ֣קָם | בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְת֤וֹת שַֽׁעַר–הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣י הַמְּזוּז֔וֹת וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם–הַבְּרִ֔יחַ וַיָּ֖שֶׂם עַל–כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל–רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל–פְּנֵ֥י חֶבְרֽוֹן: וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי–כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה: וַיַּעֲל֨וּ אֵלֶ֜יהָ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֨אמְרוּ לָ֜הּ פַּתִּ֣י אוֹת֗וֹ וּרְאִי֙ בַּמֶּה֙ כֹּח֣וֹ גָד֔וֹל וּבַמֶּה֙ נ֣וּכַל ל֔וֹ וַאֲסַרְנֻ֖הוּ לְעַנֹּת֑וֹ וַאֲנַ֙חְנוּ֙ נִתַּן–לָ֔ךְ אִ֕ישׁ אֶ֥לֶף וּמֵאָ֖ה כָּֽסֶף: וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל–שִׁמְשׁ֔וֹן הַגִּֽידָה–נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֣ גָד֑וֹל וּבַמֶּ֥ה תֵאָסֵ֖ר לְעַנּוֹתֶֽךָ: וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִם–יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא–חֹרָ֖בוּ וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם: וַיַּעֲלוּ–לָ֞הּ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים שִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא–חֹרָ֑בוּ וַתַּאַסְרֵ֖הוּ בָּהֶֽם: וְהָאֹרֵ֗ב יֹשֵׁ֥ב לָהּ֙ בַּחֶ֔דֶר וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיְנַתֵּק֙ אֶת–הַיְתָרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֨ר יִנָּתֵ֤ק פְּתִֽיל–הַנְּעֹ֙רֶת֙ בַּהֲרִיח֣וֹ אֵ֔שׁ וְלֹ֥א נוֹדַ֖ע כֹּחֽוֹ: וַתֹּ֤אמֶר דְּלִילָה֙ אֶל–שִׁמְשׁ֔וֹן הִנֵּה֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וַתְּדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י כְּזָבִ֑ים עַתָּה֙ הַגִּֽידָה–נָּ֣א לִ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵֽר: וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם–אָס֤וֹר יַאַסְר֙וּנִי֙ בַּעֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֛ר לֹֽא–נַעֲשָׂ֥ה בָהֶ֖ם מְלָאכָ֑ה וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם: וַתִּקַּ֣ח דְּלִילָה֩ עֲבֹתִ֨ים חֲדָשִׁ֜ים וַתַּאַסְרֵ֣הוּ בָהֶ֗ם וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ פְּלִשְׁתִּ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ שִׁמְשׁ֔וֹן וְהָאֹרֵ֖ב יֹשֵׁ֣ב בֶּחָ֑דֶר וַֽיְנַתְּקֵ֛ם מֵעַ֥ל זְרֹעֹתָ֖יו כַּחֽוּט: וַתֹּ֨אמֶר דְּלִילָ֜ה אֶל–שִׁמְשׁ֗וֹן עַד–הֵ֜נָּה הֵתַ֤לְתָּ בִּי֙ וַתְּדַבֵּ֤ר אֵלַי֙ כְּזָבִ֔ים הַגִּ֣ידָה לִּ֔י בַּמֶּ֖ה תֵּאָסֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אִם–תַּאַרְגִ֗י אֶת–שֶׁ֛בַע מַחְלְפ֥וֹת רֹאשִׁ֖י עִם–הַמַּסָּֽכֶת: וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָת֔וֹ וַיִּסַּ֛ע אֶת–הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶג וְאֶת–הַמַּסָּֽכֶת: וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא–הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל:  וַ֠יְהִי כִּֽי–הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל–הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת: וַיַּגֶּד–לָ֣הּ אֶת–כָּל–לִבּ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מוֹרָה֙ לֹֽא–עָלָ֣ה עַל–רֹאשִׁ֔י כִּֽי–נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י אִם–גֻּלַּ֙חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל–הָאָדָֽם: וַתֵּ֣רֶא דְּלִילָ֗ה כִּֽי–הִגִּ֣יד לָהּ֮ אֶת–כָּל–לִבּוֹ֒ וַתִּשְׁלַ֡ח וַתִּקְרָא֩ לְסַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֤ים לֵאמֹר֙ עֲל֣וּ הַפַּ֔עַם כִּֽי–הִגִּ֥יד (לה) לִ֖י אֶת–כָּל–לִבּ֑וֹ וְעָל֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיַּעֲל֥וּ הַכֶּ֖סֶף בְּיָדָֽם: וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַל–בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת–שֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיו: וַתֹּ֕אמֶר פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּקַ֣ץ מִשְּׁנָת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵצֵ֞א כְּפַ֤עַם בְּפַ֙עַם֙ וְאִנָּעֵ֔ר וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י יְהוָ֖ה סָ֥ר מֵעָלָֽיו: וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת–עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית (האסירים)הָאֲסוּרִֽים: וַיָּ֧חֶל שְׂעַר–רֹאשׁ֛וֹ לְצַמֵּ֖חַ כַּאֲשֶׁ֥ר גֻּלָּֽח: וְסַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים נֶֽאֱסְפוּ֙ לִזְבֹּ֧חַ זֶֽבַח–גָּד֛וֹל לְדָג֥וֹן אֱלֹהֵיהֶ֖ם וּלְשִׂמְחָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָתַ֤ן אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בְּיָדֵ֔נוּ אֵ֖ת שִׁמְשׁ֥וֹן אוֹיְבֵֽינוּ: וַיִּרְא֤וּ אֹתוֹ֙ הָעָ֔ם וַֽיְהַלְל֖וּ אֶת–אֱלֹהֵיהֶ֑ם כִּ֣י אָמְר֗וּ נָתַ֨ן אֱלֹהֵ֤ינוּ בְיָדֵ֙נוּ֙ אֶת–א֣וֹיְבֵ֔נוּ וְאֵת֙ מַחֲרִ֣יב אַרְצֵ֔נוּ וַאֲשֶׁ֥ר הִרְבָּ֖ה אֶת–חֲלָלֵֽינוּ: וַֽיְהִי֙ (כי) (טוב) כְּט֣וֹב לִבָּ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ קִרְא֥וּ לְשִׁמְשׁ֖וֹן וִישַֽׂחֶק–לָ֑נוּ וַיִּקְרְא֨וּ לְשִׁמְשׁ֜וֹן מִבֵּ֣ית (האסירים) הָאֲסוּרִ֗ים וַיְצַחֵק֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּעֲמִ֥ידוּ אוֹת֖וֹ בֵּ֥ין הָעַמּוּדִֽים: וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֜וֹן אֶל–הַנַּ֨עַר הַמַּחֲזִ֣יק בְּיָדוֹ֮ הַנִּ֣יחָה אוֹתִי֒ (והימשני) וַהֲמִשֵׁ֙נִי֙ אֶת–הָֽעַמֻּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הַבַּ֖יִת נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֑ם וְאֶשָּׁעֵ֖ן עֲלֵיהֶֽם: וְהַבַּ֗יִת מָלֵ֤א הָֽאֲנָשִׁים֙ וְהַנָּשִׁ֔ים וְשָׁ֕מָּה כֹּ֖ל סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וְעַל–הַגָּ֗ג כִּשְׁלֹ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה הָרֹאִ֖ים בִּשְׂח֥וֹק שִׁמְשֽׁוֹן: וַיִּקְרָ֥א שִׁמְשׁ֛וֹן אֶל–יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִֹ֡ה זָכְרֵ֣נִי נָא֩ וְחַזְּקֵ֨נִי נָ֜א אַ֣ךְ הַפַּ֤עַם הַזֶּה֙ הָאֱלֹהִ֔ים וְאִנָּקְמָ֧ה נְקַם–אַחַ֛ת מִשְּׁתֵ֥י עֵינַ֖י מִפְּלִשְׁתִּֽים: וַיִּלְפֹּ֨ת שִׁמְשׁ֜וֹן אֶת–שְׁנֵ֣י | עַמּוּדֵ֣י הַתָּ֗וֶךְ אֲשֶׁ֤ר הַבַּ֙יִת֙ נָכ֣וֹן עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּסָּמֵ֖ךְ עֲלֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד בִּימִינ֖וֹ וְאֶחָ֥ד בִּשְׂמֹאלֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֗וֹן תָּמ֣וֹת נַפְשִׁי֮ עִם–פְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֙יִת֙ עַל–הַסְּרָנִ֔ים וְעַל–כָּל–הָעָ֖ם אֲשֶׁר–בּ֑וֹ וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמוֹת֔וֹ רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו: וַיֵּרְד֨וּ אֶחָ֜יו וְכָל–בֵּ֣ית אָבִיהוּ֮ וַיִּשְׂא֣וּ אֹתוֹ֒ וַֽיַּעֲל֣וּ | וַיִּקְבְּר֣וּ אוֹת֗וֹ בֵּ֤ין צָרְעָה֙ וּבֵ֣ין אֶשְׁתָּאֹ֔ל בְּקֶ֖בֶר מָנ֣וֹחַ אָבִ֑יו וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה: 

פרשת שמשון- לא מנוקד.

יג,א ויסיפו בני ישראל, לעשות הרע בעיני יהוה; ויתנם יהוה ביד-פלשתים, ארבעים שנה.  {פ}

יג,ב ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני, ושמו מנוח; ואשתו עקרה, ולא ילדה.  יג,ג וירא מלאך-יהוה, אל-האשה; ויאמר אליה, הנה-נא את-עקרה ולא ילדת, והרית, וילדת בן.  יג,ד ועתה השמרי נא, ואל-תשתי יין ושכר; ואל-תאכלי, כל-טמא.  יג,ה כי הנך הרה וילדת בן, ומורה לא-יעלה על-ראשו–כי-נזיר אלהים יהיה הנער, מן-הבטן; והוא, יחל להושיע את-ישראל–מיד פלשתים.  יג,ו ותבא האשה, ותאמר לאישה לאמר, איש האלהים בא אלי, ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד; ולא שאלתיהו אי-מזה הוא, ואת-שמו לא-הגיד לי.  יג,ז ויאמר לי, הנך הרה וילדת בן; ועתה אל-תשתי יין ושכר, ואל-תאכלי כל-טמאה–כי-נזיר אלהים יהיה הנער, מן-הבטן עד-יום מותו.  {פ}

יג,ח ויעתר מנוח אל-יהוה, ויאמר:  בי אדוני–איש האלהים אשר שלחת יבוא-נא עוד אלינו, ויורנו מה-נעשה לנער היולד.  יג,ט וישמע האלהים, בקול מנוח; ויבא מלאך האלהים עוד אל-האשה, והיא יושבת בשדה, ומנוח אישה, אין עמה.  יג,י ותמהר, האשה, ותרץ, ותגד לאישה; ותאמר אליו–הנה נראה אלי האיש, אשר-בא ביום אלי.  יג,יא ויקם וילך מנוח, אחרי אשתו; ויבא, אל-האיש, ויאמר לו האתה האיש אשר-דברת אל-האשה, ויאמר אני.  יג,יב ויאמר מנוח, עתה יבא דבריך:  מה-יהיה משפט-הנער, ומעשהו.  יג,יג ויאמר מלאך יהוה, אל-מנוח:  מכל אשר-אמרתי אל-האשה, תשמר.  יג,יד מכל אשר-יצא מגפן היין לא תאכל, ויין ושכר אל-תשת, וכל-טמאה, אל-תאכל:  כל אשר-צויתיה, תשמר.  {ס}

יג,טו ויאמר מנוח, אל-מלאך יהוה:  נעצרה-נא אותך, ונעשה לפניך גדי עזים.  יג,טז ויאמר מלאך יהוה אל-מנוח, אם-תעצרני לא-אכל בלחמך, ואם-תעשה עלה, ליהוה תעלנה:  כי לא-ידע מנוח, כי-מלאך יהוה הוא.  יג,יז ויאמר מנוח אל-מלאך יהוה, מי שמך:  כי-יבא דבריך (דברך), וכבדנוך.  יג,יח ויאמר לו מלאך יהוה, למה זה תשאל לשמי–והוא-פלאי.  {פ}

יג,יט ויקח מנוח את-גדי העזים, ואת-המנחה, ויעל על-הצור, ליהוה; ומפלא לעשות, ומנוח ואשתו ראים.  יג,כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח, השמימה, ויעל מלאך-יהוה, בלהב המזבח; ומנוח ואשתו ראים, ויפלו על-פניהם ארצה.  יג,כא ולא-יסף עוד מלאך יהוה, להראה אל-מנוח ואל-אשתו; אז ידע מנוח, כי-מלאך יהוה הוא.  יג,כב ויאמר מנוח אל-אשתו, מות נמות:  כי אלהים, ראינו.  יג,כג ותאמר לו אשתו, לו חפץ יהוה להמיתנו לא-לקח מידנו עלה ומנחה, ולא הראנו, את-כל-אלה; וכעת, לא השמיענו כזאת.  יג,כד ותלד האשה בן, ותקרא את-שמו שמשון; ויגדל הנער, ויברכהו יהוה.  יג,כה ותחל רוח יהוה, לפעמו במחנה-דן, בין צרעה, ובין אשתאל.  {פ}

יד,א וירד שמשון, תמנתה; וירא אשה בתמנתה, מבנות פלשתים.  יד,ב ויעל, ויגד לאביו ולאמו, ויאמר אשה ראיתי בתמנתה, מבנות פלשתים; ועתה, קחו-אותה לי לאשה.  יד,ג ויאמר לו אביו ואמו, האין בבנות אחיך ובכל-עמי אשה–כי-אתה הולך לקחת אשה, מפלשתים הערלים; ויאמר שמשון אל-אביו אותה קח-לי, כי-היא ישרה בעיני.  יד,ד ואביו ואמו לא ידעו, כי מיהוה היא–כי-תאנה הוא-מבקש, מפלשתים; ובעת ההיא, פלשתים משלים בישראל.  יד,ה וירד שמשון ואביו ואמו, תמנתה; ויבאו, עד-כרמי תמנתה, והנה כפיר אריות, שאג לקראתו.  יד,ו ותצלח עליו רוח יהוה, וישסעהו כשסע הגדי, ומאומה, אין בידו; ולא הגיד לאביו ולאמו, את אשר עשה.  יד,ז וירד, וידבר לאשה; ותישר, בעיני שמשון.  יד,ח וישב מימים, לקחתה, ויסר לראות, את מפלת האריה; והנה עדת דבורים בגוית האריה, ודבש.  יד,ט וירדהו אל-כפיו, וילך הלוך ואכל, וילך אל-אביו ואל-אמו, ויתן להם ויאכלו; ולא-הגיד להם, כי מגוית האריה רדה הדבש.  יד,י וירד אביהו, אל-האשה; ויעש שם שמשון משתה, כי כן יעשו הבחורים.  יד,יא ויהי, כראותם אותו; ויקחו שלשים מרעים, ויהיו אתו.  יד,יב ויאמר להם שמשון, אחודה-נא לכם חידה:  אם-הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה, ומצאתם–ונתתי לכם שלשים סדינים, ושלשים חלפת בגדים.  יד,יג ואם-לא תוכלו, להגיד לי–ונתתם אתם לי שלשים סדינים, ושלשים חליפות בגדים; ויאמרו לו–חודה חידתך, ונשמענה.  יד,יד ויאמר להם, מהאכל יצא מאכל, ומעז, יצא מתוק; ולא יכלו להגיד החידה, שלשת ימים.  יד,טו ויהי ביום השביעי, ויאמרו לאשת-שמשון פתי את-אישך ויגד-לנו את-החידה–פן-נשרף אותך ואת-בית אביך, באש; הלירשנו, קראתם לנו הלא.  יד,טז ותבך אשת שמשון עליו, ותאמר רק-שנאתני ולא אהבתני–החידה חדת לבני עמי, ולי לא הגדתה; ויאמר לה, הנה לאבי ולאמי לא הגדתי–ולך אגיד.  יד,יז ותבך עליו שבעת הימים, אשר-היה להם המשתה; ויהי ביום השביעי, ויגד-לה כי הציקתהו, ותגד החידה, לבני עמה.  יד,יח ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי, בטרם יבא החרסה, מה-מתוק מדבש, ומה עז מארי; ויאמר להם–לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי.  יד,יט ותצלח עליו רוח יהוה, וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את-חליצותם, ויתן החליפות, למגידי החידה; ויחר אפו, ויעל בית אביהו.  יד,כ ותהי, אשת שמשון, למרעהו, אשר רעה לו.  {פ}

טו,א ויהי מימים בימי קציר-חטים, ויפקד שמשון את-אשתו בגדי עזים, ויאמר, אבאה אל-אשתי החדרה; ולא-נתנו אביה, לבוא.  טו,ב ויאמר אביה, אמר אמרתי כי-שנא שנאתה, ואתננה, למרעך; הלא אחותה הקטנה טובה ממנה, תהי-נא לך תחתיה.  טו,ג ויאמר להם שמשון, נקיתי הפעם מפלשתים:  כי-עשה אני עמם, רעה.  טו,ד וילך שמשון, וילכד שלש-מאות שועלים; ויקח לפדים, ויפן זנב אל-זנב, וישם לפיד אחד בין-שני הזנבות, בתוך.  טו,ה ויבער-אש בלפידים, וישלח בקמות פלשתים; ויבער מגדיש ועד-קמה, ועד-כרם זית.  טו,ו ויאמרו פלשתים, מי עשה זאת, ויאמרו שמשון חתן התמני, כי לקח את-אשתו ויתנה למרעהו; ויעלו פלשתים, וישרפו אותה ואת-אביה באש.  טו,ז ויאמר להם שמשון, אם-תעשון כזאת:  כי אם-נקמתי בכם, ואחר אחדל.  טו,ח ויך אותם שוק על-ירך, מכה גדולה; וירד וישב, בסעיף סלע עיטם.  {פ}

טו,ט ויעלו פלשתים, ויחנו ביהודה; וינטשו, בלחי.  טו,י ויאמרו איש יהודה, למה עליתם עלינו; ויאמרו, לאסור את-שמשון עלינו, לעשות לו, כאשר עשה לנו.  טו,יא וירדו שלשת אלפים איש מיהודה, אל-סעיף סלע עיטם, ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי-משלים בנו פלשתים, ומה-זאת עשית לנו; ויאמר להם–כאשר עשו לי, כן עשיתי להם.  טו,יב ויאמרו לו לאסרך ירדנו, לתתך ביד-פלשתים; ויאמר להם, שמשון, השבעו לי, פן-תפגעון בי אתם.  טו,יג ויאמרו לו לאמר, לא כי-אסר נאסרך ונתנוך בידם, והמת, לא נמיתך; ויאסרהו, בשנים עבתים חדשים, ויעלוהו, מן-הסלע.  טו,יד הוא-בא עד-לחי, ופלשתים הריעו לקראתו; ותצלח עליו רוח יהוה, ותהיינה העבתים אשר על-זרועותיו כפשתים אשר בערו באש, וימסו אסוריו, מעל ידיו.  טו,טו וימצא לחי-חמור, טריה; וישלח ידו ויקחה, ויך-בה אלף איש.  טו,טז ויאמר שמשון–בלחי החמור, חמור חמרתים; בלחי החמור, הכיתי אלף איש.  טו,יז ויהי ככלתו לדבר, וישלך הלחי מידו; ויקרא למקום ההוא, רמת לחי.  טו,יח ויצמא, מאד, ויקרא אל-יהוה ויאמר, אתה נתת ביד-עבדך את-התשועה הגדלה הזאת; ועתה אמות בצמא, ונפלתי ביד הערלים.  טו,יט ויבקע אלהים את-המכתש אשר-בלחי, ויצאו ממנו מים וישת, ותשב רוחו, ויחי; על-כן קרא שמה, עין הקורא אשר בלחי, עד, היום הזה.  טו,כ וישפט את-ישראל בימי פלשתים, עשרים שנה.  {פ}

טז,א וילך שמשון, עזתה; וירא-שם אשה זונה, ויבא אליה.  טז,ב לעזתים לאמר, בא שמשון הנה, ויסבו ויארבו-לו כל-הלילה, בשער העיר; ויתחרשו כל-הלילה לאמר, עד-אור הבקר והרגנהו.  טז,ג וישכב שמשון, עד-חצי הלילה, ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער-העיר ובשתי המזזות, ויסעם עם-הבריח וישם על-כתפיו; ויעלם אל-ראש ההר, אשר על-פני חברון.  {פ}

טז,ד ויהי, אחרי-כן, ויאהב אשה, בנחל שרק; ושמה, דלילה.  טז,ה ויעלו אליה סרני פלשתים, ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול, ובמה נוכל לו, ואסרנוהו לענותו; ואנחנו, נתן-לך, איש, אלף ומאה כסף.  טז,ו ותאמר דלילה, אל-שמשון, הגידה-נא לי, במה כחך גדול; ובמה תאסר, לענותך.  טז,ז ויאמר אליה, שמשון, אם-יאסרני בשבעה יתרים לחים, אשר לא-חרבו–וחליתי והייתי, כאחד האדם.  טז,ח ויעלו-לה סרני פלשתים, שבעה יתרים לחים–אשר לא-חרבו; ותאסרהו, בהם.  טז,ט והארב, ישב לה בחדר, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וינתק, את-היתרים, כאשר ינתק פתיל-הנערת בהריחו אש, ולא נודע כחו.  טז,י ותאמר דלילה, אל-שמשון, הנה התלת בי, ותדבר אלי כזבים; עתה הגידה-נא לי, במה תאסר.  טז,יא ויאמר אליה–אם-אסור יאסרוני בעבתים חדשים, אשר לא-נעשה בהם מלאכה:  וחליתי והייתי, כאחד האדם.  טז,יב ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם, ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון, והארב, ישב בחדר; וינתקם מעל זרעתיו, כחוט.  טז,יג ותאמר דלילה אל-שמשון, עד-הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים–הגידה לי, במה תאסר; ויאמר אליה–אם-תארגי את-שבע מחלפות ראשי, עם-המסכת.  טז,יד ותתקע, ביתד, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וייקץ, משנתו, ויסע את-היתד הארג, ואת-המסכת.  טז,טו ותאמר אליו, איך תאמר אהבתיך, ולבך, אין אתי:  זה שלש פעמים, התלת בי, ולא-הגדת לי, במה כחך גדול.  טז,טז ויהי כי-הציקה לו בדבריה, כל-הימים–ותאלצהו; ותקצר נפשו, למות.  טז,יז ויגד-לה את-כל-לבו, ויאמר לה מורה לא-עלה על-ראשי–כי-נזיר אלהים אני, מבטן אמי; אם-גלחתי וסר ממני כחי, וחליתי והייתי ככל-האדם.  טז,יח ותרא דלילה, כי-הגיד לה את-כל-לבו, ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם, כי-הגיד לה (לי) את-כל-לבו; ועלו אליה סרני פלשתים, ויעלו הכסף בידם.  טז,יט ותישנהו, על-ברכיה, ותקרא לאיש, ותגלח את-שבע מחלפות ראשו; ותחל, לענותו, ויסר כחו, מעליו.  טז,כ ותאמר, פלשתים עליך שמשון; ויקץ משנתו, ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער, והוא לא ידע, כי יהוה סר מעליו.  טז,כא ויאחזוהו פלשתים, וינקרו את-עיניו; ויורידו אותו עזתה, ויאסרוהו בנחשתים, ויהי טוחן, בבית האסירים (האסורים).  טז,כב ויחל שער-ראשו לצמח, כאשר גלח.  {פ}

טז,כג וסרני פלשתים, נאספו לזבח זבח-גדול לדגון אלהיהם–ולשמחה; ויאמרו–נתן אלהינו בידנו, את שמשון אויבנו.  טז,כד ויראו אתו העם, ויהללו את-אלהיהם:  כי אמרו, נתן אלהינו בידנו את-אויבנו, ואת מחריב ארצנו, ואשר הרבה את-חללינו.  טז,כה ויהי, כי טוב (כטוב) לבם, ויאמרו, קראו לשמשון וישחק-לנו; ויקראו לשמשון מבית האסירים (האסורים), ויצחק לפניהם, ויעמידו אותו, בין העמודים.  טז,כו ויאמר שמשון אל-הנער המחזיק בידו, הניחה אותי, והימשני (והמישני) את-העמדים, אשר הבית נכון עליהם; ואשען, עליהם.  טז,כז והבית, מלא האנשים והנשים, ושמה, כל סרני פלשתים; ועל-הגג, כשלשת אלפים איש ואשה, הראים, בשחוק שמשון.  טז,כח ויקרא שמשון אל-יהוה, ויאמר:  אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה, האלהים, ואנקמה נקם-אחת משתי עיני, מפלשתים.  טז,כט וילפת שמשון את-שני עמודי התוך, אשר הבית נכון עליהם, ויסמך, עליהם–אחד בימינו, ואחד בשמאלו.  טז,ל ויאמר שמשון, תמות נפשי עם-פלשתים, ויט בכח, ויפל הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו; ויהיו המתים, אשר המית במותו, רבים, מאשר המית בחייו.  טז,לא וירדו אחיו וכל-בית אביהו, וישאו אתו, ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל, בקבר מנוח אביו; והוא שפט את-ישראל, עשרים שנה.  {פ}