3.3- וַיִּקְרָא- פרשת הַכַּפֹּרֶת.

.

 וַיִּקְרָא- כל הספר.

חלוקה לפרשות:

פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי.

פרשת הַטָּמֵא וְהַטָּהֹר.

פרשת הַכַּפֹּרֶת.

פרשת קְדשִׁים.

פרשת בְּהַר סִינַי.

.

כל הפרשות:

וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מוֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵֽי-יְהוָֹ֖ה וַיָּמֻֽתוּ:  וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל-אַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל-יָבֹ֤א בְכָל-עֵת֙ אֶל-הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל-פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל-הָֽאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵֽרָאֶ֖ה עַל-הַכַּפֹּֽרֶת:  בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַֽהֲרֹ֖ן אֶל-הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן-בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה:  כְּתֹֽנֶת-בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִֽכְנְסֵי-בַד֘ יִהְי֣וּ עַל-בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי-קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת-בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם:  וּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי-שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה: וְהִקְרִ֧יב אַֽהֲרֹ֛ן אֶת-פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר-ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ:  וְלָקַ֖ח אֶת-שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶֽעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וְנָתַ֧ן אַֽהֲרֹ֛ן עַל-שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּֽרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַֽעֲזָאזֵֽל: וְהִקְרִ֤יב אַֽהֲרֹן֙ אֶת-הַשָּׂעִ֔יר אֲשֶׁ֨ר עָלָ֥ה עָלָ֛יו הַגּוֹרָ֖ל לַֽיהוָֹ֑ה וְעָשָׂ֖הוּ חַטָּֽאת:  וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁ֖ר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד-חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַֽעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה: וְהִקְרִ֨יב אַֽהֲרֹ֜ן אֶת-פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת-פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר-לֽוֹ: וְלָקַ֣ח מְלֹֽא-הַ֠מַּחְתָּ֠ה גַּֽחֲלֵי-אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת:  וְנָתַ֧ן אֶת-הַקְּטֹ֛רֶת עַל-הָאֵ֖שׁ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְכִסָּ֣ה | עֲנַ֣ן הַקְּטֹ֗רֶת אֶת-הַכַּפֹּ֛רֶת אֲשֶׁ֥ר עַל-הָֽעֵד֖וּת וְלֹ֥א יָמֽוּת: וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל-פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע-פְּעָמִ֛ים מִן-הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ: וְשָׁחַ֞ט אֶת-שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת-דָּמ֔וֹ אֶל-מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת-דָּמ֗וֹ כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל-הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת:  וְכִפֶּ֣ר עַל-הַקֹּ֗דֶשׁ מִטֻּמְאֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל-חַטֹּאתָ֑ם וְכֵ֤ן יַֽעֲשֶׂה֙ לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַשֹּׁכֵ֣ן אִתָּ֔ם בְּת֖וֹךְ טֻמְאֹתָֽם:  וְכָל-אָדָ֞ם לֹא-יִֽהְיֶ֣ה | בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבֹא֛וֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ עַד-צֵאת֑וֹ וְכִפֶּ֤ר בַּֽעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כָּל-קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל:  וְיָצָ֗א אֶל-הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי-יְהוָֹ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל-קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:  וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן-הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִֽהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת-הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת-אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת-הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת-הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי:  וְסָמַ֨ךְ אַֽהֲרֹ֜ן אֶת-שְׁתֵּ֣י (ידו) יָדָ֗יו עַל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֘ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל-חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל-רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד-אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה: וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹתָ֖ם אֶל-אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת-הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר:  וּבָ֤א אַֽהֲרֹן֙ אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת-בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל-הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם:  וְרָחַ֨ץ אֶת-בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֨יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת-בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת-עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת-עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם:  וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה: וְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת-הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת-בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַֽחֲרֵי-כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל-הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת | שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת-דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל-מִח֣וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְשָֽׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת-עֹֽרֹתָ֥ם וְאֶת-בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת-פִּרְשָֽׁם:  וְהַשּׂרֵ֣ף אֹתָ֔ם יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת-בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַֽחֲרֵי-כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל-הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְהָֽיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכָל-מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכֲכֶֽם: כִּֽי-בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה תִּטְהָֽרוּ:  שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם: וְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר-יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַֽאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת-יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת-בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ:  וְכִפֶּר֙ אֶת-מִקְדַּ֣שׁ הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת-אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד וְאֶת-הַמִּזְבֵּ֖חַ יְכַפֵּ֑ר וְעַ֧ל הַכֹּֽהֲנִ֛ים וְעַל-כָּל-עַ֥ם הַקָּהָ֖ל יְכַפֵּֽר: וְהָֽיְתָה-זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכָּל-חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה:

 וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֨ר אֶל-אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל-בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵיהֶ֑ם זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה לֵאמֹֽר: אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ-כֶ֛שֶׂב אוֹ-עֵ֖ז בַּֽמַּֽחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחָ֔ט מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְאֶל-פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽיהֹוָ֔ה לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָֹ֑ה דָּ֣ם יֵֽחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ:  לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת-זִבְחֵיהֶם֘ אֲשֶׁ֥ר הֵ֣ם זֹֽבְחִים֘ עַל-פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהֹוָ֗ה אֶל-פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל-הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהוָֹ֖ה אוֹתָֽם: וְזָרַ֨ק הַכֹּהֵ֤ן אֶת-הַדָּם֙ עַל-מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִקְטִ֣יר הַחֵ֔לֶב לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֹֽה:  וְלֹֽא-יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת-זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה-זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָֽם:  וַֽאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן-הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר-יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר-יַֽעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ-זָֽבַח:וְאֶל-פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לֹ֣א יְבִיאֶ֔נּוּ לַֽעֲשׂ֥וֹת אֹת֖וֹ לַֽיהוָֹ֑ה וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מֵֽעַמָּֽיו: וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל-דָּ֑ם וְנָֽתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙ הָֽאֹכֶ֣לֶת אֶת-הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ:  כִּי נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֘ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַֽאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל-הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי-הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר: עַל-כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל-נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא-תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכֲכֶ֖ם לֹא-יֹ֥אכַל דָּֽם:  וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ-ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת-דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר: כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל-בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל-בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל-אֹֽכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת:  וְכָל-נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּֽאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד-הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר:  וְאִם֙ לֹ֣א יְכַבֵּ֔ס וּבְשָׂר֖וֹ לֹ֣א יִרְחָ֑ץ וְנָשָׂ֖א עֲוֹנֽוֹ:

פרשת הכפורת- כל הפרשות.

טז,א וידבר יהוה, אל-משה, אחרי מות, שני בני אהרן–בקרבתם לפני-יהוה, וימתו.  טז,ב ויאמר יהוה אל-משה, דבר אל-אהרן אחיך, ואל-יבא בכל-עת אל-הקדש, מבית לפרכת–אל-פני הכפרת אשר על-הארן, ולא ימות, כי בענן, אראה על-הכפרת.  טז,ג בזאת יבא אהרן, אל-הקדש:  בפר בן-בקר לחטאת, ואיל לעלה.  טז,ד כתנת-בד קדש ילבש, ומכנסי-בד יהיו על-בשרו, ובאבנט בד יחגר, ובמצנפת בד יצנף; בגדי-קדש הם, ורחץ במים את-בשרו ולבשם.  טז,ה ומאת, עדת בני ישראל, יקח שני-שעירי עזים, לחטאת; ואיל אחד, לעלה.  טז,ו והקריב אהרן את-פר החטאת, אשר-לו; וכפר בעדו, ובעד ביתו.  טז,ז ולקח, את-שני השעירם; והעמיד אתם לפני יהוה, פתח אהל מועד.  טז,ח ונתן אהרן על-שני השעירם, גרלות–גורל אחד ליהוה, וגורל אחד לעזאזל.  טז,ט והקריב אהרן את-השעיר, אשר עלה עליו הגורל ליהוה; ועשהו, חטאת.  טז,י והשעיר, אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, יעמד-חי לפני יהוה, לכפר עליו–לשלח אתו לעזאזל, המדברה.  טז,יא והקריב אהרן את-פר החטאת, אשר-לו, וכפר בעדו, ובעד ביתו; ושחט את-פר החטאת, אשר-לו.  טז,יב ולקח מלא-המחתה גחלי-אש מעל המזבח, מלפני יהוה, ומלא חפניו, קטרת סמים דקה; והביא, מבית לפרכת.  טז,יג ונתן את-הקטרת על-האש, לפני יהוה; וכסה ענן הקטרת, את-הכפרת אשר על-העדות–ולא ימות.  טז,יד ולקח מדם הפר, והזה באצבעו על-פני הכפרת קדמה; ולפני הכפרת, יזה שבע-פעמים מן-הדם–באצבעו.  טז,טו ושחט את-שעיר החטאת, אשר לעם, והביא את-דמו, אל-מבית לפרכת; ועשה את-דמו, כאשר עשה לדם הפר, והזה אתו על-הכפרת, ולפני הכפרת.  טז,טז וכפר על-הקדש, מטמאת בני ישראל, ומפשעיהם, לכל-חטאתם; וכן יעשה, לאהל מועד, השכן אתם, בתוך טמאתם.  טז,יז וכל-אדם לא-יהיה באהל מועד, בבאו לכפר בקדש–עד-צאתו; וכפר בעדו ובעד ביתו, ובעד כל-קהל ישראל.  טז,יח ויצא, אל-המזבח אשר לפני-יהוה–וכפר עליו; ולקח מדם הפר, ומדם השעיר, ונתן על-קרנות המזבח, סביב.  טז,יט והזה עליו מן-הדם באצבעו, שבע פעמים; וטהרו וקדשו, מטמאת בני ישראל.  טז,כ וכלה מכפר את-הקדש, ואת-אהל מועד ואת-המזבח; והקריב, את-השעיר החי.  טז,כא וסמך אהרן את-שתי ידו, על ראש השעיר החי, והתודה עליו את-כל-עונת בני ישראל, ואת-כל-פשעיהם לכל-חטאתם; ונתן אתם על-ראש השעיר, ושלח ביד-איש עתי המדברה.  טז,כב ונשא השעיר עליו את-כל-עונתם, אל-ארץ גזרה; ושלח את-השעיר, במדבר.  טז,כג ובא אהרן, אל-אהל מועד, ופשט את-בגדי הבד, אשר לבש בבאו אל-הקדש; והניחם, שם.  טז,כד ורחץ את-בשרו במים במקום קדוש, ולבש את-בגדיו; ויצא, ועשה את-עלתו ואת-עלת העם, וכפר בעדו, ובעד העם.  טז,כה ואת חלב החטאת, יקטיר המזבחה.  טז,כו והמשלח את-השעיר, לעזאזל–יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה.  טז,כז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת, אשר הובא את-דמם לכפר בקדש–יוציא, אל-מחוץ למחנה; ושרפו באש, את-ערתם ואת-בשרם ואת-פרשם.  טז,כח והשרף אתם–יכבס בגדיו, ורחץ את-בשרו במים; ואחרי-כן, יבוא אל-המחנה.  טז,כט והיתה לכם, לחקת עולם:  בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את-נפשתיכם, וכל-מלאכה לא תעשו–האזרח, והגר הגר בתוככם.  טז,ל כי-ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם:  מכל, חטאתיכם, לפני יהוה, תטהרו.  טז,לא שבת שבתון היא לכם, ועניתם את-נפשתיכם–חקת, עולם.  טז,לב וכפר הכהן אשר-ימשח אתו, ואשר ימלא את-ידו, לכהן, תחת אביו; ולבש את-בגדי הבד, בגדי הקדש.  טז,לג וכפר את-מקדש הקדש, ואת-אהל מועד ואת-המזבח יכפר; ועל הכהנים ועל-כל-עם הקהל, יכפר.  טז,לד והיתה-זאת לכם לחקת עולם, לכפר על-בני ישראל מכל-חטאתם–אחת, בשנה; ויעש, כאשר צוה יהוה את-משה.  {פ}

יז,א וידבר יהוה, אל-משה לאמר.  יז,ב דבר אל-אהרן ואל-בניו, ואל כל-בני ישראל, ואמרת, אליהם:  זה הדבר, אשר-צוה יהוה לאמר.  יז,ג איש איש, מבית ישראל, אשר ישחט שור או-כשב או-עז, במחנה; או אשר ישחט, מחוץ למחנה.  יז,ד ואל-פתח אהל מועד, לא הביאו, להקריב קרבן ליהוה, לפני משכן יהוה–דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך, ונכרת האיש ההוא, מקרב עמו.  יז,ה למען אשר יביאו בני ישראל, את-זבחיהם אשר הם זבחים על-פני השדה, והביאם ליהוה אל-פתח אהל מועד, אל-הכהן; וזבחו זבחי שלמים, ליהוה–אותם.  יז,ו וזרק הכהן את-הדם על-מזבח יהוה, פתח אהל מועד; והקטיר החלב, לריח ניחח ליהוה.  יז,ז ולא-יזבחו עוד, את-זבחיהם, לשעירם, אשר הם זנים אחריהם:  חקת עולם תהיה-זאת להם, לדרתם.  יז,ח ואלהם תאמר–איש איש מבית ישראל, ומן-הגר אשר-יגור בתוכם:  אשר-יעלה עלה, או-זבח.  יז,ט ואל-פתח אהל מועד, לא יביאנו, לעשות אתו, ליהוה–ונכרת האיש ההוא, מעמיו.  יז,י ואיש איש מבית ישראל, ומן-הגר הגר בתוכם, אשר יאכל, כל-דם–ונתתי פני, בנפש האכלת את-הדם, והכרתי אתה, מקרב עמה.  יז,יא כי נפש הבשר, בדם הוא, ואני נתתיו לכם על-המזבח, לכפר על-נפשתיכם:  כי-הדם הוא, בנפש יכפר.  יז,יב על-כן אמרתי לבני ישראל, כל-נפש מכם לא-תאכל דם; והגר הגר בתוככם, לא-יאכל דם.  יז,יג ואיש איש מבני ישראל, ומן-הגר הגר בתוכם, אשר יצוד ציד חיה או-עוף, אשר יאכל–ושפך, את-דמו, וכסהו, בעפר.  יז,יד כי-נפש כל-בשר, דמו בנפשו הוא, ואמר לבני ישראל, דם כל-בשר לא תאכלו:  כי נפש כל-בשר דמו הוא, כל-אכליו יכרת.  יז,טו וכל-נפש, אשר תאכל נבלה וטרפה, באזרח, ובגר:  וכבס בגדיו ורחץ במים, וטמא עד-הערב–וטהר.  יז,טז ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ–ונשא, עונו.  {פ}

כפי שהקוראים באתר יודעים, האתר בבניה, יתכנו טעויות. עד שאחתום את העריכה, יש לקרוא מתוך הידיעה שיתכנו טעויות.