מִזְמ֥וֹר שלושה עשר.

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

עַד-אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד-אָ֓נָה | תַּסְתִּ֖יר אֶת-פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי:

עַד-אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד-אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי:

הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן-אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת:

פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט:

וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:

עַד-אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד-אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי: מִזְמ֥וֹר שלושה עשר.

עַד-אָ֓נָה

המשורר המתפלל במצוקתו שואל עד אנה, מה עוד יקרה לו, ..

הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן-אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת:

האם אויבו ינצח אותו והוא ימות..

דוד המלך נלחם באויבי הבורא, מהמקום הזה בקש מבורא עולם שיעזור לו עם האויב הזה שלא ישמח האויב: 

פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט:

ושלא כמו אויביו דוד בטח בישועת הבורא ואת זאת הוא בקש:

וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:

והתחינה לעזרה מבורא עולם מאדם שבוטח בבורא עולם שמבקש את חסדו של בורא עולם והתקווה והאמונה שבזכות זאת שהוא מבקש את תשועת הבורא,

וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮

כך יקרה שהוא יזכה לתשועת הבורא.. זה הסוף שהוא מבקש.

יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:

היפה בדבר, שלמרות המכשולים הרבים והמצוקה הגדולה שנראית בתפילה זאת המתפלל מבקש את התשועה הזאת, את תשועת הבורא, הוא לא מבקש במקום אחר תשועה הוא לא אומר, אם לא תעזור לי אז אבקש תשועה מאויבי הבורא, הדבר לא מניא אותו לעבור צד..

עַד-אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד-אָ֓נָה | תַּסְתִּ֖יר אֶת-פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי:

עַד-אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד-אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי: תהלים- ליום השני לחודש.

עד אנה ולא עד מתי.