תרביות ריקמה- המשך- כיוון חשיבה שלישי- מבחינת ריבוי  מין במינו.

תרביות ריקמה- המשך– כיוון חשיבה שלישי- מבחינת ריבוי  מין במינו.

תרביות ריקמה- באמצעות עלי העץ או השיח. הוצאת האפידרמיס מהעלה ובאמצעות טיפול מיוחד ברקמות העלה יוצרים סוג של זרע שניתן לשתול אותו באדמה וממנו צומח עץ או שיח בעל תכונות זהות לזן הרצוי להרבותו.

אני טוענת שיש יכולת באמצעות תאי עור של אדם ליצור זרע כזה, גם מגבר וגם מאשה ולהפרות בביצית  שלמעשה משולה לאדמה. וכמובן שגם במקרה זה הזרע והנולד ממנו הוא עם תכונות דומות לאיש או האשה שמרקמות עורם נוצר הזרע.

מענין לחשוב על כך מבחינת מינים, מבחינת מין השיח כמו שיש שיחים כמו גראס שהם ממין נקבה ויש גם ממין זכר.

מוויקיפדיא:

“תא זרע הוא תא רבייה (גמטה, Gamete) המיוצר על ידי זכרים של יצורים רב-תאיים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית)”

זרע הוא תא. התא הזה הנוצר בגוף הגבר ונשתל בגוף האשה  בדרך שאנו יודעים שנוצר ושנשתל מתוקף בריאת האדם והאשה.

מלמידת תרביות מסוג זה מהשכלת עבודה האדמה במשל האדם עץ השדה, אפשר לייצר זרע מרקמות שנלקחו מאשה.

זאת אומרת שברעיוניות זאת משתי נשים ניתן לפרות ולרבות. משני גברים אי אפשר. לגבר אין תכונות אדמה מבחינת משל של אדמה שבה נשתל הזרע מושרש וגודל לעובר שלם.

משני גברים יהיה ניתן לעשות זאת רק אם תמצא דרך לייצר ביצית שלא מאשה ורחם מלאכותית.

נראה לי בלתי אפשרי.

אני למדתי מעט את הנושא במכון וולקני, שעוסקים בביולוגיא חקלאית.

בדקתי את הענין בוויקיפדיא,

מאוד מעניין לראות שבעת הזאת מתיחסים לתחום מבחינה השפה בשפת האדם, כמו התפתחות תאית, ועוברית כביולוגיית אדם:

תרבית רקמה – ויקיפדיה (wikipedia.org)

צריך לחשוב אם נכון לעשות זאת מבחינה מוסרית או מבחינת תוקף הבריאה כפי שקבע בורא עולם מזכר ונקבה נוצר משך להם .

ברור שאם בורא עולם קבע כך , כך צריך להיות, אפילו שיש לנו יכולת לעשות אחרת, צריך לעשות כפי שקבע בורא עולם.

בחסרונות של דרך זאת ליצר זרעים כתוב  בוויקיפדיא כך:

  • ישנו אחוז קטן של מוטציות (שתילים שאינם נאמנים לזן) בשיטת תרבית הרקמה.

נאמנים לזן הכוונה לא איכותיים כזן המקור שממנו תאי התרבית.

בורא עולם קבע- זכר ונקבה ומהם הלאה..

וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.  וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: בראשית.

כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.

וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:

האשה נלקחה ממנו, וביחד הם שלם.

האשה משלימה את החסר באיש.

זאת אומרת שתא זרע שנוצר מאשה משלימה ויפרה אשה שאינה חסרה  לא יצור- שלם.

מתוך מקום שידוע שיש הבדל בין תא נקבי לתא זכרי.

.