וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: צָר֖וֹר אֶת-הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם: כִּ֣י צֹֽרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר-נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל-דְּבַר-פְּע֑וֹר וְעַל-דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת-נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיוֹם-הַמַּגֵּפָ֖ה עַל-דְּבַר-פְּעֽוֹר: פרשת בלק ופִּֽינְחָ֨ס.אישים השוכבים את זכר משכבי אשה במקום של שופטים ויושבים בבית המחוקקים בישראל (כנסת היא בית מחוקקים נבחרי עם) צֹֽרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם יען כי במקום הזה העם שבחר בחירה כזאת חוטא ולמעשה מקיים התעבת והטמאת הארץ הזאת. ישראל הוא גוי קדוש כדי לעשות כפי שיועד לו ולכן הוא יורש ארץ זאת. זה דין העם במקרה כזה- גלות: כִּי אֶת כָּל הַתּֽוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵֽׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָֽרֶץ: וְלֹֽא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַֽמַּֽאֲכֶם אֹתָהּ כַּֽאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶֽם: ויקרא. האיש השוכב את זכר משכבי אשה, העושה את המעשה, נכרתה נפשו מהעם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַֽעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּֽוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָֽעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּֽם: ויקרא. |
.