פרשת עם המלחמה- עיקור הסוסים.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

יְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל–יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף: וְֽאֶל–הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנֲר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם: הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה: וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל–מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם–רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל–שְׂפַת–הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב–מְאֹֽד: וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל–מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם–יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֣ה אֶל–יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל–תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי–מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת–כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ: וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל–עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל–מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם: וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽד–יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד–צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד–בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד–בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר–לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד: וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר–ל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ:

אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ: 

יש הוראות עם שלל מלחמה כפי שנלמד גם בספר יהושע, במקרה של הסוסים והמרכבות, המרכב הזה זה לא מרכב שמותר כשלל לכן לשרוף, אמנם לא הרגו את הסוסים אך עיקרו אותם, זאת אומרת שהיה ידע וטרינארי לעקר סוסים בעת קדם, העיקור כאומר שבמקרה הזה לא רוצים זרע מהסוס של האויב, כמו עץ שאסור לאכול מפירותיו.