“לילה- לכל הרוחות, המלחמה.

בוקר.

ליבות נוספים הפכו כפור”

יבי מהשכונה שלנו.

“באיחוד האירופי שוקלים לא לשלוח נציג רשמי לאירוע שבו ישתתף בן גביר

השר לביטחון לאומי נבחר לייצג את הממשלה ב”יום אירופה” ובאיחוד מתנגדים לכך ושוקלים את צעדיהם. לשכת בן גביר: “בדמוקרטיה מותר לשמוע גם דעות שונות”” כאן.

מבחינה דמוקרטית צודק בן גביר וטועה לפיד כדורש דמוקרטיא, ממשלתו של ביבי היא ממשלת הרוב ולפיד והאיחוד הארופי גם הוא חייב לקבל את בחירת הבוחרים בישראל.

אך…

נשאלת השאלה מדוע נבחר בן גביר כנציג לארוע, יותר מתאים שר חוץ משר לבטחון פנים. חוסר ההגיון מוליד מחשבה שיש דווקאיות בדבר.

למה ביבי בוחר לעורר מהומה במקום שאין צורך לעורר מהומה.

זה צעד שלא מתאים לביבי הידוע ביכולות קשרי החוץ שלו.

בשורה התחתונה, בעת הבחירות הבאות הדבר ישמש כקלף נגד ביבי ובן גביר לנוכח דחיית מנהיגי עולם את הנציג של ביבי. וזה שיקול מכריע של בוחרים. יכול שזהו מהלך איסטרטגי להעלות את קרנו של בן גביר בקרב בוחרי בנט, מתנחלים. התנגדות כזאת לאדם כזה מביאה לו תמיכה מצד הבוחרים מהסוג הזה.

לפני כמה שנים עוד לפני פרשת מוזס ביבי, כתב שוקן על התופעה שכל פעם שמוזס משחרר כתבה נגד ביבי אחוזי הצבעה לביבי עולים, יש נטיה לבוחרים לבחור באדם שהאויב שלו גם אויב שלהם.

בסופו של יום נודע שמוזס וביבי חברים וזה ברור סילבן בעלה של מוזס.

עצת הילדים ועצת הזקנים לבן שלמה, בן שלמה קיים את עצת הילדים ולא את עצת הזקנים, ומשכך נקרעה מלכות שלמה מיד בנו כפי שנמסר לשלמה בידי אחיה השילוני:

וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑ם כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥א כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ׃  וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֗ט וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יָֽרָבְעָ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ ויבאו (וַיָּבֹ֥א) יָֽרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵֽעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַֽעַבְדֶֽךָּ׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכוּ־עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּֽלְכ֖וּ הָעָֽם׃ וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹֽמְדִ֗ים אֶת־פְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר׃ וידבר (וַיְדַבְּר֨וּ) אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַֽעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים׃ וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּֽדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹֽמְדִ֖ים לְפָנָֽיו׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ׃ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּֽדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֨יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵֽעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי׃ וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַֽאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַֽאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּֽעַקְרַבִּֽים׃ וַיָּב֨וֹ יָֽרָבְעָ֧ם וְכָל־הָעָ֛ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כַּֽאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִֽׁי׃ וַיַּ֧עַן הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־הָעָ֖ם קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְעָצֻֽהוּ׃ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כַּֽעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אָבִי֙ הִכְבִּ֣יד אֶֽת־עֻלְּכֶ֔ם וַֽאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַֽאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּֽעַקְרַבִּֽים׃ וְלֹֽא־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה לְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣ה הַשִּֽׁילֹנִ֔י אֶל־יָֽרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃ וַיַּ֣רְא כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹֽא־שָׁמַ֣ע הַמֶּלֶךְ֮ אֲלֵהֶם֒ וַיָּשִׁ֣בוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ ׀ דָּבָ֣ר ׀ לֵאמֹ֡ר מַה־לָּנוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜ד וְלֹֽא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י לְאֹֽהָלֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵֽיתְךָ֖ דָּוִ֑ד וַיֵּ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹֽהָלָֽיו׃ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם׃ מלכים.

וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑ם כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥א כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ׃  וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֗ט וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יָֽרָבְעָ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ ויבאו (וַיָּבֹ֥א) יָֽרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵֽעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַֽעַבְדֶֽךָּ׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכוּ־עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּֽלְכ֖וּ הָעָֽם׃

וזה לימודים מתורת חסד, שנאמר, הכל צפוי והרשות נתונה.

.

תראה המדינה פירסמה דוח שהיא לא תעמוד ביעדי מיגור החממה.. אני טוענת שוב ושוב, אוטבוס חשמלי בערים זה על הכיפאקמבחינת פליטה בערים אך עדין צריך את הגז לייצר חשמל לאוטובוס .

מהבחינה הזאת מירי רגב הלכה קדימה לצעד אחורה.. יש להורות ליבא אוטובוס חשמלי עם סולאר על הגג, שהמדינה תעזור בהלוואה לחברות האוטובוסים.. יען כי אוטבוס מוטען כל השבת בעמידה ואחר ממשיך להטען בנסיעה יביא לחסכון של כ- 30 אחוז בצריכה של גז ונפט (הרבה יותר מחוק השקיות) ומשכך יביא לרווחים גדולים יותר לחברות האוטובוסים, לאחר הסיבסוד האחרון, אני מפרגנת, אין צורך להוזיל עוד.. שירוויחו ויהנו, אולי גם יעורר הדבר רצון להעלות שכר העובדים כאות תודה לבורא עולם שברא את השמש שמייצרת חשמל חופש לכווווולם..  אותו הדבר לגבי מוניות, יש יופי של מרצדסים סולארים.. וגם האוטובוסים הסולארים יפיפיים…

“מרחק נגיעה מישראל: שר החוץ האיראני תועד בגבול לבנון

עבד אל-להיאן אמר בביקור: “היישות הציונית מבינה רק כוח, ההתפתחויות החיוביות באזור יובילו לנפילתה”. בשעות הבוקר השר האיראני נפגש עם מנהיג חיזבאללה נסראללה בביירות | לכל הפרטים” כאן.

אפשר לכתוב זאת גם כך:

מרחק נגיעה מאיראן שר החוץ אלי כהן תועד בגבול טורקיסטאן,

כך שאין עילה למלחמה..