אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם-לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי:הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא-יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד:הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר: מזמור שבעה ושבעים.לעתים בעת מצוקה גדולה ומתמשכת כשלא רואים בעיננו את הסוף לדבר יש גם שאלות כאלה הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑יהאם בורא עולם זנח אותנו גם בעת הזאת ואין לקוות לתשועה מהבורא הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹהאם תמו חסדי הבורא לנו, גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר:האם בורא עולם גמר אומר לדור ודור ומשכך שווא לקוות לתשועת האל.. גם למשורר שכתב את שירתו זו שלו שגם היא נכנסה לשירות הקדש של ישראל הכתיבה מממעמקי מצוקתו שלו שהיא גם שלנו לעתים. אני חושבת על הדבר גם בהקשר לגולים בעת הגלות.. היו כאלה שנטשו, כמו נורדאו. מוויקיפדיא: “נורדאו, שנישא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית. הוא העיד על עצמו כי נמשך יותר לתרבות הגרמנית: ”בהגיעי לגיל חמש-עשרה, נטשתי את אורח החיים היהודי ואת לימוד התורה… היהדות נותרה עבורי לא יותר מזיכרון, ומאז חשתי עצמי תמיד גרמני, גרמני בלבד.”” ולא רק, אחרי התבוללותו הוא הציע שואה לעם ישראל שההגירה היתה הכרח לו:
וזה הקטע,עדתו של נורדאו שבאה לארץ, התייחסה אלינו כגזע נחות.אני טוענת שאדם שמציע שינהגו בגרים כנוהגים בחיות, הוא בעצמו נמשל לבהמה.אני טוענת שנורדאו כהנהיג אתכם בארופה הוביל אתכם לאשר את שואתכם, אני טוענת שנורדאו עשה לכם פולסא די נורא.. נורדאו היה אשכנזי, דיזראלי היה ספרדי:
|
