בהמשך לשיחתינו:

ברשתות הרדיו הפופולאריות, אלה המשדרות פופ, רוק, גאז, אלקטרו וכו’ רוב המושמע בהן הן יצירות שנוצרי בטווחי הזמן של משנות השישים ועד ימינו אנו לפי הספורות הנוצריות.

כך גם בהופעות, לרוב יצירות מהשנים האלה של אומנים ותיקים שעוד מופיעים  ויצירות חדשות של יוצרים ותיקים וצעירים. ומיצירה זאת של הדור הזה מתפרנסים הפועלים בתחום. רוב מחזור המכירות הוא מיצירות של העת הזאת של הדור הזה.

לעומת יוצרים ונוגנים אלה, בתחום המוסיקה הקלאסית רוב מחזור המכירות גם בדיסקים וגם בהופעות נובע מיצירות של הסיקסיטיז ואחורה.

אני טוענת שעולם המוסיקה הקלאסית והאופרה בעת הזאת לא יכול לפרנס עצמו מיצירות של מה- סיקסטיז והלאה וקדימה.

משמע יוצרים כמו- ורדי, הנדל, סטרווינסקי, רחמנינוף, מוצארט, בטהובן, בך וצ’ייקובסקי וגם שוסטקוביץ’ ושטראוס (לא עפרה) עודם מפרנסים את עולם המוסיקה הקלאסית.

ללא יצירות אלה, הפועלים בתחום לא היו מתפרנסים מהתחום הזה. כולל המוסדות “הגבוהים” למוסיקה קלאסית.

ונגנים באים והולכים ושרים באים והולכים  ומנצחים באים והולכים ורק מנגינות האלה נשארות לדור הבא כמייצג מוזאוני המשמר יצירות אלה.

על אותו משל, בעת הזאת דונרשטיין מנצח על היצירה של בכרי.

שיהיה חודש טוב לעם ישראל והגר התושב עמנו.