מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: מזמור שבעה ושמונים.המזמור הוא שיר שהנושא שלו הוא: יְ֝סוּדָת֗וֹבירושלים: יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ:בעת יסוד וכינון שהמכוננים נולדו בה: וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: מזמור שבעה ושמונים. זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:והם השרים כרוקדי מחול. וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ: מזמור שבעה ושמונים. וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑יםשהם: רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ: קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל: שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי: צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ: מֵהֵיכָלֶךָ עַל יְרוּשָׁלִָם לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי: תהלים. שָׁרִים מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל:ושוב: זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:וגם אלה יבואו ויובילו: לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי:כמו מלכת שבא שבאה בעת יסוד בית המקדש במלכות שלמה: וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת: וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ: מלכים. מדברים, מכבדים בדיבורם את ירושלים: נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: ומהכבוד הזה, כבעת רצון ברכה מלכה שבא: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: מהמקום הזה לעשות כדבר בורא עולם: מִשְׁפָּט וּצְדָקָהבעת כינון בית המקדש מי שכונן הוא דור שנולד בארץ, צריך לחשוב על כך שדוד למרות שנולד בארץ לא היה בדור הכינון הזה, צריך לחשוב על כך מבחינת נכונות הדור לבנות בית כמו נכונות הדור שלא מדור החטא במדבר שהוא עם יהושע (ולא משה) היו הנכונים לעלות לכבוש את הארץ, זה דור שזה היה הכינון שלו כיבוש הארץ, דוד היה מדור שכונן לאחר כיבוש הארץ את נכונות הארץ והעם להיות דור שיכונן וייסד ויבנה את בית המקדש ולא רק, גם נכונות העמים שמסביב ביחס לישראל נדרשה לדבר, דוד לא יכל לבנות את הבית מפני המלחמות אשר סבבוהו, וזאת העת שהכין דוד לבנות עת שבורא עולם הניח לו ולישראל מסביב, לא לדור הזה של ישראל מלחמה מסביב לישראל כי בורא עולם הניח לו מסביב במקום הזה של הדור הנכון הזה, בדור הזה, הנכונות היא גם של ישראל וגם של הסובבים ישראל בעת של אין מלחמה ואין שטן ופגע יבנה המקדש. על כך נלמד מחירם שהיה אוהב לדוד ועימו עשה שלמה ברית מסחרית:
|
.