ללא כותרת. אולי אמצא בהמשך כותרת.

אדם שמורדם בניתוח או בעת הנשמה בטיפול נמרץ לזמן ארוך מאבד זכרון תלוי כמה זמן היה מורדם כך אורך הזמן של אובדן הזכרון בהתאם לזמן ההרדמה, אני דיברתי עם אשה שבנה הורדם למעלה מחודש ושהתעורר היה לו אובדן זכרון של כחצי שנה או שלושה חודשים והוא לא זכר שאביו מת והיה צריך לספר לו את הדבר ולחוות את הדבר שוב ברמה הרגשית.

ברור שנלמד שיש אפשרות להאביד זכרון של בן אדם לזמן מה בהתאם לאורך זמן ההרדמה ברור שהדבר נמדד כמדע מדויק ויש יכולת לבחור לכמה זמן יאבד הזכרון.

אני טוענת שההרדמה נעשתה לאחר האונס בבית החולים. ובכל זאת יש זכרון חלקי.

שלא כמו האונס בסם האונס המוכר לכם שהנאנסת רוצה את האנס ושהאנס נהנה מתחושת גבר נחשק, האונס הזה אונס כדי לענות את האשה שהוא אונס, ההנאה שלו היא הנאה של סדיסט, הוא נהנה מצעקות האשה ועינוי האשה, לכן הרכיבה כרוכב על סוס המבקש לרסן את הסוס.

אני טוענת שהאונס הזה הוא הומו מהסוג ששונא נשים.

גם הצופים נהנים מכך, יש צופים בדבר.

אני חושבת שהמבנה של החדר הוא מבנה הדומה לאקוואריום. כמו בריף הדול-פינים.

מאת,

מועדון אסירי הברזל.

אני טוענת שהלוחש לסוסים לא ריפא את הסוס. הוא ריסן אותו שוב. החזיר אותו למסלול המיועד לו לעבוד את האדם המושל בו. הוא עשה לו שיקום מקצועי. כי אם הוא היה במקומו כלא משרת אדם, לא היה נדרש לעשות לו את השיקום הזה. שם הוא לא היה נחשב לחולה, לא היה צריך להחזיר אותו ליכולת לעבוד אדם על ידי ריסונו. כבהמה זה נכון, ברור שלאדם הדבר לא נכון לרסן אדם כדרך ריסון הסוס. ועל אחת כמה וכמה ברור שלא נכון לרסן אדם כריסון סוס. ברור שהאדם שמרסן אדם בדרך כזו נמשל לבהמה.

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲלֵיהֶם הִנְנִי אָנִי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה בִרְיָה וּבֵין שֶׂה רָזָה: יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל הַנַּחְלוֹת עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל הַחוּצָה: וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה: וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה: וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי: וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים: וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ: וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם: וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד: וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אִתָּם וְהֵמָּה עַמִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.