וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן: רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:

גם אתם דור שלא ידעו את כל מלחמות כנען.

וגם בדור הזה מקוים עליכם מלחמה רוחנית כזאת שאתם לא מודעים לה ומשכך לא נלחמים בה ויש קורבנות בדרך:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב.מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. מִי-נָתַן למשוסה (לִמְשִׁסָּה) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה:  זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא-אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.  וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר-בּוֹ וְלֹא-יָשִׂים עַל-לֵב:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל:

הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל

השוכב את זכר משכבי אשה הוא אדם שאיבד נחלה בישראל ויש מי שמתעל חלקו לבזים את ישראל.

מְשִׁסָּה וְאֵין-אֹמֵר הָשַׁב

בעת הזאת יש אומרים השב, התודעה שלכם שנבנתה בבתי כלאים כמו בתי ספר, במשילות בנט, במוסרות ועוד גרמה לכם לראות מקימי מצווה זאת כחשוכים ובתגובה שר המשפטים אוחנה הוביל לחקיקה שאסרת השבת אנשים אלה שיצאו מישראל , לישראל.

חשוב מאוד לדייק במחלה לאמר שאתה רוצה להשיב אותם ולא להמר בם, אנשים אלה הומרו השימוש בחוק שהושם לו השם חוק חוק נגד המרה מיחסת את הדרישה להשבה למעשה אינקוויציא. חשוב להבין הומו הוא אדם שהומר.

האיש הזה שהוא הומו מוצהר מסכים עם החוק הזה, סביר לחשוב שהוא מתנגד לדברי, האדם הזה הוא אדם רדום שיש לקוות שיתעורר במהרה בימנו:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.  אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  כֹּה אָמַר יְהוָה, יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר-כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: ישעיהו.

אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר;

בענין ביזה.

יש  שיודעים שהייתי שכנה של השוכבים את זכר משכבי אשה, לשמחתי אני אשה, לא נפלתי במקום הזה שנופל זכר בו. אך אני יודעת לראות דברים שאנשים שלא מכירים את העולם הזה כמוני.

יגידו לך הומואים משלנו שהם לא מתעסקים עם דו מינים.

להרבה מאלה היה סיפור עם חבר, או אולי איש נשוי, שלאחר המשכב עימו או הסיפור הקצר עימו עזב אותו וישר דרכיו, התחתן או חזר לאשתו. האדם הזה הפיל אותו לאובדן חלקו בארץ הזאת וישר דרכיו כלוקח את חלקו של האדם שהוא הפיל:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי,

בָּזוּז

בזוז במובם שמישה גזל את חלקו. וזאת פעולה על יחיד.

מבחינת הרבים:

וְהוּא, עַם-בָּזוּז

מבחינת הרבים אוחנה או הורוביץ באישורכם אותם, הם מחטיאים אתכם בחטא שהדין שלו אובדן חלקו של הדור הזה בארץ הזאת.

ואת זה עושה בנט ועשה ביבי (יש מצב שהשמתו של אוחנה כשר משפטים לפני פרישתו של ביבי באה להרשיע אתכם למען יצדק, אותו הדבר עם בנט, לפיד, גנץ, ליברמן והורביץ) ואלה מלחמות כנען שגם הדור הזה לא ידעום.

ואת זה אמר ממלמדי, יואל אלחנן, לפני:

שהשכיל ללמוד את זה בדור הזה.

אני רוצה לאמר עוד משהו בענין, יש מצב שישראל יתעורר לדבר, לא לפגוע בקורבנות האלה בבקשה. יש להוציא את אלה שהובילו לדבר מכל מקום הנהגה בישראל ואחר כך נסתדר.

משכב זכר , הוא משכב מרוקן את הקרביים מרוח קדשו, זאת ההשחתה. בורא עולם הוא אל קדושים וזאת טומאה מרוקנת במשמעות של אפס אלהים:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי.  אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  כֹּה אָמַר יְהוָה, יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר-כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה, עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים: ישעיהו.

וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים:

לעתים אדם שרוקן הוא מסכה , הוא ריק שלעתים ננסך לאחר מכן:

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים, נְאֻם-יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי–לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת, עַל-חַטָּאת. ישעיהו.

וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי

לעתים נשאלת לאדם הזה נפש אשה, להזכירכם מלך סדום ביקש לשאול נפש מאברהם.

ואז ניתן להבין מה קרה לירון כהן.

הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ-צֶדֶק; תִּפְתַּח-אֶרֶץ וְיִפְרוּ-יֶשַׁע, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד–אֲנִי יְהוָה, בְּרָאתִיו.  הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ, אֶת-חַרְשֵׂי אֲדָמָה; הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה-תַּעֲשֶׂה, וּפָעָלְךָ אֵין-יָדַיִם לוֹ: ישעיהו.

הוֹי, רָב אֶת-יֹצְרוֹ–חֶרֶשׂ,

לעתים האדם הזה הוא אדם שהושטן הושטן. והוא כגולם, כחומר ביד היוצר שלו הוא יעשה כל מה שהמושל בו יניע אותו לעשות:

גַּם מִזֵּדִים, חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ– אַל-יִמְשְׁלוּ–בִי אָז אֵיתָם; וְנִקֵּיתִי, מִפֶּשַׁע רָב: תהלים.

אני טוענת שיגאל עמיר היה כזה שהונע להוריד את רבין כדי שהם יוכלו להמשיך הלאה בבניה הזאת שבעת הזאת אנו יכולים לראות את תלמיד ישיבת יבנה יושב במקום רבין ועושה שלום, אך לצד השלום הזה הוא מחטיא אתכם בדין הקאה מן הארץת הזאת. ואתם יודעים בנט אוהב הומואים ודורש לא להסתתר מאחורי דבר תורה בענין ההומו:

וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה–תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת: הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם: וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה: כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ: כֹּל (הבאיש) הֹבִישׁ עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה:

הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת: הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם:

וּפִי לֹא שָׁאָלוּ

ישראל היה במצרים בגלותו מישראל, במקרה ז,ה זה כמו מקרה סיר הבשר, שישראל רצו לעשות את הדרך חזרה למצרים, במקרה זה ישראל היו בירושלים ומשם הלכו למצרים לפרעה ללא אישור הבורא:

לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם:

ומשכך:

 וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה:

זה לא כמו בגלות לאחר חורבן בית שני שבורא עולם הגלה את ישראל מארצו, שבגלות ארוכה זאת ישראל גלה מארצו גם במצרים, היו כאלה שגלו באיטליא או ביוון או בפולין בעת גלות שעברו לגלות ממקומות אלה בשל עוינות או עוני במדינות האלה גם למצרים , במקרה זה ,זה לא אותו דבר כמו לעשות מירושלים לפרעה כחוזרים חזרה לדרך מצרים בכיוון ההפוך לכיוון מצרים מירושלים ולא ממצרים לירושלים.

הרבה יהודים שבחרו לצאת מיוון, איטליא, פולניא למצרים לפני השואה – ניצלו.

כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם:

בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן

בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם

גיבורי שלום ולא גבורה כגיבורי מלחמה.

וְלֹא אֲבִיתֶם:

לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ: ישעיהו.

וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ: 

תראה האקדמיא ללשון קבעה שאוהבים אומן אז מעריצים אותו,

תבין,

ידידי שמואל יוסף עגנון אמר על הסבר של גיל חובב שהוא מכניס שדים לשפה, להכניס את המילה הערצה ביחס לאהבה לשירת שלמה ארצי ואיל גולן זה להכניס את איל גולן ושלמה ארצי למקום השמור לבורא עולם ביחס לישראל.

וזאת מהפכה בשפה בדיוק כמו המילה צי-בור שהושמה במקום המילה קהל עם כלועגים לישראל ושמים אותם כשם הבורים, האפרטהייד בדרום אפריקה, האפריקנרים הם האפרטהייד, הם שייכים לעם הבורים ועל שמם קרה לכם האקדמיא ללשון צי- בורים. כמו המילה עצמאות שהושמה במקום קוממיות כשמים את תקומתכם כתקומת ההומו בגן העצמאות.

וזאת מהפכה בשפת ישראל שהכנסת המילים האלה יצרה שפה כשפה הבבלית עם יוכלת לעשות פעולות של החיים והמוות ביד הלשון. וזה הכנסת שדים לשפה ואני מסכימה עם עגנון בדבר.

אבשלום קור וחבריו באקדמיא שמשמרים מילים אלה בשפה ולא מתקנים הדברים מתפקדים כמשמרות מהפכה.