אני טוענת שמוסד הכשרות צריך להיות במשילות משרד הכלכלה התעשיא והמסחר.כשרות יכולה להיות כלי לדיכוי תחרות, במקרים כמו שעסק גדול שבעליו מפרנס ישיבה, מוטרד על ידי עסק קטן שמוכר במחיר אטרקטיבי.., יש לבעל הזה כח וכסף לשלם למשגיח הכשרות לא לאשר כשרות או להערים מכשולים לעסק הקטן בהקפדת יתר ולהתישו עד חיסולו באם לא יעלה מחירים או לא יקנה מהטייקון סחורה יקרה..מחשבות כשרות. חוקת טומאה וטהרת מזון בתורתינו היא בדבר מזון מן החי ולא מן הצומח: מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ- מן החי ולא מן הצומח. צומח פסול, טמא הוא במקרה הזה: וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל-הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָֽעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ: וְהָֽאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת:אם השרצים האלה מתים על זרוע שאך נזרע ועוד לא הושקה, אין בעיה: וְכִ֤י יִפֹּל֙ מִנִּבְלָתָ֔ם עַל-כָּל-זֶ֥רַע זֵר֖וּעַ אֲשֶׁ֣ר יִזָּרֵ֑עַ טָה֖וֹר הֽוּא:אם המת הטמא הזה מת על זרוע שהושקה, יש לעקור את הזרוע שהמת הזה נמצא מת עליו, וְכִ֤י יֻתַּן-מַ֨יִם֙ עַל-זֶ֔רַע וְנָפַ֥ל מִנִּבְלָתָ֖ם עָלָ֑יו טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם:אפשר להבין את ההגיון שמשהו מהנבלה מתערבב עם המים שמגיעים לזרוע. וגם יכול להביא מחלות. יש להציב שומרי כשרות גם בשדות מסיבה זאת. במטעי הבננות בצפון יש חזירי בר, חזיר הוא טמא, יש גם במטעים אלה ציידי חזרים ברור שדם הותז על עצי הבננות.. זאת רולטה רוסית.. אתה לא יכול לדעת אם הבננה שאכלת היא טמאה או לא טמאה.. למחשבה, מדובר על יבוא חלב וכשרותו כחלב, הכשרות היא למחלבה, לרפת. כמו שהקפה הוא מגידולים בחוץ לארץ והכשרות ניתנת לשטראוס-עלית כטוחנת קפה, אך לא היה פיקוח כשרות על המטעים, על השדות. ומה עם המטרנה או סימילאק, יש מטרנה על בסיס חלב נוכרי שיש עליו כשרות במקומות שלא הקפידו בהן שהם אותם מקומות שמקפידים עליהם ביבוא חלב כמו היבוא של רמי לוי. ושוב, חלב פרה גם אם הוא מישראל הוא לא נחשב לחלב מהמינקות העבריות, החלב שינק משה היה חלב מבנות אדם דוברות עברית ולא מבנות אדם דוברות מצרית. נראה שבת פרעה דברה עברית, ולמרות זאת חלב ממצרית דוברת עברית לא משול לחלב מהינקות העבריות, הן לא היו מהעברים למרות שדברו עברית חלק מהן כדוברות כמה שפות.. העובדה שאתה דובר גרמנית לא עושה אותך גרמני. |