תרביות ריקמה- המשך- כיוון חשיבה רביעי – ריבוי שאינו מותר עם שאינם מישראל.

תרביות ריקמה- המשך– כיוון חשיבה רביעי – ריבוי שאינו מותר עם שאינם מישראל.

תרביות ריקמה- באמצעות עלי העץ או השיח. הוצאת האפידרמיס מהעלה ובאמצעות טיפול מיוחד ברקמות העלה יוצרים סוג של זרע שניתן לשתול אותו באדמה וממנו צומח עץ או שיח בעל תכונות זהות לזן הרצוי להרבותו.

יש יכולת באמצעות תאי עור של אדם ליצור זרע כזה, להפרות בביצית  שלמעשה משולה לאדמה. וכמובן שגם במקרה זה הזרע והנולד ממנו הוא עם תכונות דומות לאיש  שמרקמות עורו נוצר תא הזרע.

מאוד מענין לחשוב על הדבר מהבחינה הזאת:

לֹא-תִזְרַע כַּרְמְךָ, כִּלְאָיִם:  פֶּן-תִּקְדַּשׁ, הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע, וּתְבוּאַת, הַכָּרֶם: דברים.

ובהשוואה למשך ישראל:

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר–לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי.  כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה–רִאשׁוֹנָה: עזרא.

בדקתי את הענין בוויקיפדיא,

מאוד מעניין לראות שבעת הזאת מתיחסים לתחום מבחינה השפה בשפת האדם, כמו התפתחות תאית, ועוברית כביולוגיית אדם:

תרבית רקמה – ויקיפדיה (wikipedia.org)

בחסרונות של דרך זאת ליצר זרעים כתוב  בוויקיפדיא כך:

  • ישנו אחוז קטן של מוטציות (שתילים שאינם נאמנים לזן) בשיטת תרבית הרקמה.

פֶּן-תִּקְדַּשׁ, הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע

לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה, מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל: דברים.

ברור שאם מוטציא כזאת לא מייצרת פרי משובח, לעתים לא כדאי גם להשקות מבחינת תוצר שלא יכול להיות כזרע ממנו הורבה:

וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא, וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל, לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:  נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב-מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים–כִּי-בָכוּ הָעָם, הַרְבֵּה-בֶכֶה.  וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן-יְחִיאֵל מִבְּנֵי עולם (עֵילָם), וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא–אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ, וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ; וְעַתָּה יֵשׁ-מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל, עַל-זֹאת.  וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם, בַּעֲצַת אֲדֹנָי, וְהַחֲרֵדִים, בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ; וְכַתּוֹרָה, יֵעָשֶׂה.  קוּם כִּי-עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ:  חֲזַק, וַעֲשֵׂה: עזרא.

ואם הביצית ובהמשך הרחם משולה לאדמה בה נזרע הזרע עם הביצית אפשר ללמוד על החשיבות של ההתאמה של הרחם  של האשה לזרע והביצית:

“היא שיטה לגידול חלק רקמה או תאים בודדים מחוץ לגוף האורגניזם ממנו נלקחו. הרקמות/תאים גדלים על קרקע מזון מלאכותית וסטרילית העונה על כל דרישותיהם מבחינה תזונתיתחומציותטמפרטורה וכדומה” וויקיפדיא.

גם משך מלך מנשים נכריות אסורות, לא מתאים למשך:

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת–וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה:  מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת.  מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָמַר-יְהוָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם–בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה, לְאַהֲבָה: מלכים.

.