וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי.  הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.  הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.  שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; ישעיהו.

הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ;

אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ–בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.  וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ–אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: בראשית.

אותה מלחמה מתמשכת והצער שדיכא רגש האשה לאחר ההלימה שבא עם הידיעה על מות בנה אותו צער שנולד לאחר אכילת פרי עץ הדעת  במקום הזה שהתיאשת ואמרת לעד נחיה על חרבנו כעשיו ולא כישראל שמובטח לו שלום, שיגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ:

במקום הזה שהרמת ידים בורא עולם לא שכח את צערך:

וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. 

חשוב לזכור שלא בורא עולם הביא את הצער ואת העול הזה על האשה, חטא גן עדן הוא העוון שעשה האדם והאשה שהביאו לו את העול הזה כשלא עשו כציווי הבורא, זה כמו שהבן שלך בעוונו יושב בכלא ואביו איתו:

הֵן בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם, וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם.  מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה–הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת, וְאִם-אֵין-בִּי כֹחַ לְהַצִּיל; הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם, אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר, תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם, וְתָמֹת בַּצָּמָא.  אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם, קַדְרוּת; וְשַׂק, אָשִׂים כְּסוּתָם.  ישעיהו.

הֵן בַּעֲוֺנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם, וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. 

שֻׁלְּחָה

במקום הזה שלעתים היתה נפילה באמונה ובתקוה שלך לשלום שיחסוך את הצער הזה מהאשה גם לעתים כמבקשת נקמה או לא יכולה לסלוח:

וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל–הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.

מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה,

בורא עולם לא שכח אותך ואת צערך אמא ששלחת את בנך למלחמה עם אויבי ישראל.

כמובן שהדבר לא מדבר לדוסית הממוצעת, שבעלה ובנה לא לוקחים חלק בסיפור הזה של ישראל:

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם–לֵאמֹר. שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל–תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן. וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה–אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, הוּא.

הפיקודים נעשים לאחר הצבא:

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל–תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם,

אחרי הצבא, יש פיקודים של צבאות ישראל כעבדי הבורא שלאחר הצבא הזה, לצבא הזה. שרות בצבא הזה, הוא תנאי סף לשרות בצבא הזה.

אתם לא בפיקודי ישראל לצבאותם.

צריך לחשוב על הדבר שצבא המשטרה נוהל על ידי השוכב את זכר משכבי אישה שישב עם הדוסים שמינו אותו כחברי קואליציא לשר משטרה ויושב ראש הכנסת מטעמם גם לאבטח אותם במירון.

ולכן הדין במירון:

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ. וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם.  וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים: ויקרא.

אלה מסקנות ועדת החקירה.

ברור שאם בורא עולם לא ישמור- שווא שקד שומר.

אני טוענת שעשיתם טעות גדולה שעם התועבה הזאת אושרה לכם הגדלת הקצבאות.

אני טוענת שהדוסית שבעת הזאת נושאת בעול בזיעת אפך תאכל לחם ומשכך מפרנסת את בעלה ומשכך מושלת בו נסכה רוח של אשה בדוס שרואים היום יותר ויותר שיש החלפת תשוקה שתשוקת האשה לזכר ננסכה על בעלה, לכן אין לו בעיה לשבת  עם ההומו… וגם לשכב עימו.

ברור שלאשה הזאת אין בעיה לקרוא קריאות קרב, הבן שלה רואה את בני עמנו נלחמים ולא נלחם עמם.

(אגב, כהן שמתחתן עם אשה לא בתולה משחית זרעו, ומשכך אינו זכאי לתרומות הקדשים וכמובן שלמשפחתו אסור לאכול מתרומות אלה, מהבחינה הזאת כהן מתאבד על בעולתו ביום קידוש הכלה הזאת).

ביבי,

שכחת את החילים העניים בתקציב החדש, אני לא כועסת עליך כי התקציב נעשה תחת אש.

חשוב שתבין אי הגדלת שכר חילינו העניים תאלץ אותם לעבוד בחופש.

בדיוק כמו שהגדלת התקציב של בני הישיבות תניא אותם לא לרצות לעבוד.

תעשה הדבר. בפקודה.

ואם ביבי לא יעשה, אז אני מציעה לחילים שעובדים בשבת ושלא יצאו לשבת במצע חץ מגן להגיש תביעה לממונה על השכר בצבא ותבוע כמו שתובע חיל מילואים שכר מהמדינה בגלל שלא יכל לעבוד.

תביעה יצוגית, שיותר תשים ללעג את האנשים האלה שבזמן שאתם נלחמתם עשו חלוקת שלל.

יַצִּילֵנִי, מֵאֹיְבִי עָז;  וּמִשֹּׂנְאַי, כִּי-אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
יְקַדְּמוּנִי בְיוֹם-אֵידִי;  וַיְהִי-יְהוָה לְמִשְׁעָן לִי. תהלים.