והוא גוזי ממעי אימי- חלק שני.

שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי, וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק; יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי, מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי.

המשל על האדם ידוע לכל, כי האדם עץ השדה.

ממחקרי עץ השדה אנו יכולים ללמוד על האדם.

אז בואו נחשוב ביחד.

את זרע העץ זורעים באדמה, מלימוד זה ניתן להבין שהאדמה משולה לרחם, לביצית. והזרע הוא זרע.

שאתה שותל עץ זית באדמה, אתה יודע את שם הזרע ואת שם הנולד ממנו- במקרה זה הפרי הוא זית וזאת עוד בטרם שהעץ הצמיח פרי.

אותו הדבר עם החרוב. על אותה אדמה, על אותה רחם, על אותה ביצית, זרע חרוב יקרא חרוב ולא זית.

ומפה אתה מבין שהאשה לא קובעת את מין הזרע כמו שהאדמה לא קובעת את מין פרי העץ הזרוע בה.

למחשבה על משל הגלות, יהודים היו בגלות הם זרעו זרע יהודי שהצמיח פרי יהודי, בגלות נדרשו היהודים לעשות חממה כדי שיוזן במזון הנכון לו כדי שיהיה פרי נכון כמיועד לו.

ומשכך נוכל להבין זאת יותר בקשר למיני זרעים, מיני גוים, ומיני עדות בתוך העם, כמו הנבדלות של זרע יעקב ביחס לגוים ועל נבדלות זרע דוד ביחס ליהודה וכלל ישראל והנבדלות של זרע לוי מזרע דוד, זרע יהודה, וזרע ישראל שבתוך שבט הלוי נבדל ממנו זרע אהרון הכהן ששוב נבדל ביחס לישראל יהודה ודוד ולוי.

אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ.   וְצָמְחוּ, בְּבֵין חָצִיר, כַּעֲרָבִים, עַל-יִבְלֵי-מָיִם. זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי, וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם-יַעֲקֹב; וְזֶה, יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה, וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל,יְכַנֶּה: ישעיהו.

אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ,

בהמשך מדברי אלה נלמד על האדמה הנכונה לזרע הזה, להצמיח את פירותיו,  לא כל אדמה מבחינת טיבה, מזג האוויר, חום קור כמויות הגשמים ושמתאימים לזרע אחד אך לא לזרע שני מבחינת איפה אתה זורע. במקרה כהנים ולויאים, רחם של אשה לא בתולה ושל גרושה מישראל, משולה לאדמה רעילה שמולידה פסולים לכהונה ובמקביל, במקרה כלל ישראל, רחם כנען היא אדמה רעילה לישראל והנולד ממנה פסול לישראל. ובמשל הגוים למואב שגם הם רעל לישראל, רחם כנען היא לא רעילה לזרעו ולא פסולה למואב לתולדת מואב במקומו.

(לא לשכוח,

גרושה בת כהן, חוזרת לבית אביה כנעוריה כמתפרנסת משכר אביה בעבודתו בקודש רק אם אין לה תולדה מבעלה הישראלי שאינו כהן.

באם יש לה תולדה מבעלה היהודי שאינו כהן היא לא חוזרת כנעוריה לבית אביה כבת כהן וילדיה אסורים לאכול ולהתפרנס מתרומות הקדשים.

מההתרה לאלמנת כהן להתחתן עם כהן ברור לנו שאם בת כהן מתחתנת עם כהן וילדיה כהנים אין בעיה שהיא וילדיה הכהנים יאכלו על שולחן הכהן, ברור שבעת הזאת שאין אהל מועד ואין בית מקדש ומשכך אין משרת כהן בקודש ומשכך אין שכר חלף בעבור עבודה בקודש,, אין בעיה שבת הכהן הגרושה וילדיה יאכלו על שולחן אביה שבעת הזאת מתפרנס כפועל בנין, נגר, או נהג מונית).