| וּֽלְנָעֳמִ֞י (מידע) מוֹדַ֣ע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז: וַתֹּאמֶר֩ ר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֜ה אֶֽל–נָעֳמִ֗י אֵֽלְכָה–נָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָ֣ה בַשִּׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא–חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי: וַתֵּ֤לֶךְ וַתָּבוֹא֙ וַתְּלַקֵּ֣ט בַּשָּׂדֶ֔ה אַחֲרֵ֖י הַקֹּצְרִ֑ים וַיִּ֣קֶר מִקְרֶ֔הָ חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ לְבֹ֔עַז אֲשֶׁ֖ר מִמִּשְׁפַּ֥חַת אֱלִימֶֽלֶךְ:
רות אלמנת מחלון בן אלימלך חזרה עם נעמי ליהודה אחרי גלות נעמי ומשפחתה בשדי מואב כאלמנת מחלון היא היתה מותרת לכל אדם גם מישראל, למרות שהיא אינה בת ישראל הצטרפותה לישראל נשמרה לה מתוקף היות אלמנה מבן ישראל , אפשר לראות חוקה מקבילה בחוקת הכהנים והמותרות להם ואסורות להם, במקרה הזה שלא כבישראל לכהן אסורה אשה שאינה בתולה וגרושה מישראל, מותרת לו רק בת ישראל ובתולה. לא כך במקרה האלמנה, מתוקף היות אשה אלמנת כהן (שהתחתנה בתולה ולא גרושה ונתאלמנה) היא מותרת לכהן, כמובן שאם התירה עצמה לאדם מישראל שאינו כהן לאחר שנתאלמנה, מתוקף היותה פרודה מאדם שאינו כהן לאחר מכן, היא אסורה על כהנים. ומשכך באותה יחסיות רות כאלמנה לבן שבט יהודה היתה מותרת לבן יהודה: אֵֽלְכָה-נָּ֤א הַשָּׂדֶה֙ וַאֲלַקֳטָ֣ה בַשִּׁבֳּלִ֔ים אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר אֶמְצָא-חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ לְכִ֥י בִתִּֽי:ורצה המקרה ואת האיש הזה:
|