דבר השבת- ראש חודש שנים עשר הראשון- מעודכן.

.

כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד: במדבר.

חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד

 

עבודת אהל מועד היא עבודה בקדש.

עם חורבן הבית באין קדש, אבדה משרת הכהן.

ומשכך לא יכול להתקים שכר החלף בעבור משרה שאין לה קיימות בעת הזאת.

ומשכך גם משפט התרומות והמעשרות לא יכול לבוא לידי ביטוי באופן מלא.

באין אהל מועד כבימי שאול ודוד, באין בית מקדש כבימי שלמה, אין נביא עמנו שיכול למשוח מלך בישראל.

ומשכך על אותו משל אובדן משרת הכהן והלוי, כך אבדה משרת המלך וזאת על פי משפט המלך מי הוא מלך בישראל על זכויותיו וחובותיו.

באין יכולת למשוח מלך בישראל לא יכול להתקיים משפט המלך.

אין אדם שיכול להחיל משפט כזה בישראל.

זכויותיו של המלך הם על פי היתר מאלהי הארץ הזאת.

היתרים וזכויות כאלה  יכולים להתקיים על מלך שנביא בורא עולם משח אותו בהוראת בורא עולם.

ומשכך אין היתר בעת הזאת להחיל חוקה זאת לטובת כל אנשי המלך.

סימוכין.

פרשת השבועעם המלחמה:

לקריאת הפרשה.

לימודי הפרשה משנים קודמות.

שיהיה חודש טוב ושבת שלום.

מתפילת נשמת כל חי:

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ:

וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל:

וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ:

הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר:  כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא: קהלת.

הצדיק עושה טוב אך הוא גם חוטא ובכל זאת צדיק:

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא:

כי כולם בני אדם, גם צדיק הוא בן אדם.

גם הוא טועה ומכפר ומשלם בעבור עוונו, לא כך הרשע.

יש הבדל בין החוטא הזה, לחוטא הזה.

יש צדיקות שלעצמה להכיר בחטאך, לא לכסות על עוונך, ולתקן, לכפר על החטא.

כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה:  וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ: וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר (בנית) בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ: וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם: וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם: מלכים.

כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא

.