תמ”ג לנפש ותמג לעובדים לעומת שכר:

מדד ה- OECD שם לעצמו יעדים לבחינה מתוך מקום של חברה שמציבה לעצמה יעדים, גם סוציאלים, כדי לשפר עצמה מבחינת איכות חיי היחיד והרבים בעולם הזה.

מבחינת תוצר גולמי לנפש, שכר השכירים צריך להיות כזה שהאדם יכול לצרוך מהמשק לפחות כמו שהוא מייצר וזאת גם כדי שהיקפי המסחר לא יקטנו (ובמקום הזה גם הגברת שטראוס היא בעלת עניין).

כי הצרכן לא יקנה בכמות שהמשק מייצר, תהיה ירידה בביקושים ומשכך ירידה בייצור.. בתפוקות.. ומתוך המקום הזה להציב יעדי שכר.

הנטיה בעת הזאת היא לפצות דרך אשראי בנקאי וחוץ בנקאי כמו שעשה איתן יוחננוף.

חשוב למדוד את התוצר הגולמי לנפש ביחס לעשירונים, על השכר הממוצע יש השפעה גדולה ממשתכרי שלושת העשירונים הגבוהים.

מהלשכה לסטטיסטיקה- שכר ממוצע לפי עשירונים:

ניתוח הדוח לממוצעים נבחרים ביחס לתוצר הגולמי לנפש:

מקורות מידע:

קשה למצוא דוחות עדכניים, הדוח הכי קרוב שמצאתי הוא משנת 2018 לפי הספורות הנוצריות.

לכן, כדי למדוד ביחס לעת הזאת את יחס השכר לעומת התוצר הגולמי לנפש הוספתי עשרה אחוז לשכר 2018.

דוח הלמ”ס:

מידע  מ-wikipedia – תמ”ג. מהלמ”ס –  עובדים. מהלמ”ס– שכר ממוצע- יוני.

המועדים על פי הספורות הנוצריות.