![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
|
ויחץ לשלוש ולא לשנים- פרשת גדעון- שפה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּ֛חַץ אֶת–שְׁלֹשׁ–מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד–כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים: שֹׁפְטִים- פרשת
פן יתפאר עלי- פרשת גדעון.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּקַּ֨ח גִּדְע֜וֹן עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת–בֵּ֨ית אָבִ֜יו
כדי ארבה- פרשת גדעון.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד–מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: וַתָּ֥עָז יַד–מִדְיָ֖ן עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ
משוררת משפיעה- פרשת דבורה, ברק ויעל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים
כנען כמשל לפרי עץ הדעת- פרשת דבורה ברק ויעל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל
ויכנע אלהים- פרשת דבורה ברק ויעל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת: וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ
לא הוריש- פרשת אחרי מות יהושע.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אלה ערי הכנענים שלא ירשו ישראל והושארו בהם כנענים שעבדו ושלמו מיסים למדינה: וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י
קיצץ עבות רשעים- פרשת אחרי מות יהושע.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת–הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ: וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת–אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק
קבורה בארץ- פרשת ברית לעם.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְאֶת–עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר–הֶעֱל֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֥ל | מִמִּצְרַיִם֮ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵֽי–חֲמ֥וֹר אֲבִֽי–שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה
ברית יהושע- פרשת ברית לעם.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֶּאֶסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת–כָּל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וַיִּקְרָא֩ לְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּלְרָאשָׁ֗יו וּלְשֹֽׁפְטָיו֙ וּלְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ
זקני ישראל- פרשת ברית לעם.
וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל | יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל–מַעֲשֵׂ֣ה יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: בְּרִ֛ית
חלוקת אחוזות לוי- פרשת ערים לשבת בהן…
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: ללוים אין נחלה בישראל, אך כל שבט (לא משפחה בשבט) בישראל מצווה לתת להם אחוז,
אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן–שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה- פרשת ערים לשבת בהן…
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה
לראובני, לגדי ולחצי שבט המנשה- פרשת הארץ הנשארת.
וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת–הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה: החצי השני של שבט המנשה- הולך/נשאר עם אלה: עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה:.ברור שהשטחים האלה בצדו המזרחי של הירדן הם לא נחלת יהודה.
לכלב בן יפונה- פרשת הארץ הנשארת.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי–יְהוּדָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת–הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר–דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶל–מֹשֶׁ֣ה
והיו למס עובד- פרשת הארץ הנשארת.
שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: גם של הגר: בַּגֵּר הנפש שבגר תכרת גם היא מעדת ישראל באם לא יקיים את חג המצות. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד מתוך המקום הזה להבין שחוקת הגר לא פועלת על תושבים לא גוירו או התגיירו. באם לא נכנס לעדת ישראל ברור שלא נכרת מעדת ישראל.
עיר שמש-בית שמש- פרשת הארץ הנשארת.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: יש שתי ערים עם המילה שמש: האחת וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת: וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה
פרשת עם המלחמה- ירושלם- שפה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר–מִצַּ֥ד בֵּֽית–אֵ֖ל אֶחָֽד: מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.
פרשת עם המלחמה- נעלות- שפה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל–הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל–מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙
פרשת עם המלחמה- ארץ הגשן.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת–כָּל–הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת–כָּל–הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל–אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת–הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת–הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת–הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה: עַ֣ם
פרשת עם המלחמה- עיקור הסוסים.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: יְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל–יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף: וְֽאֶל–הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר
פרשת עם המלחמה- יושרה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי–צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי–לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת–הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן–עָשָׂ֥ה לָעַ֖י
פרשת עם המלחמה- ונירא מאוד לנפשותינו.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיַּעֲנ֨וּ אֶת–יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת–מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת
פרשת עם המלחמה- ברית חוטבי העצים.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: במירמה עשו ברית הגבעונים עם ישראל, הגבעונים היו עם שיש להכחידם : וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ
פרשת עם המלחמה- עד עת הערב.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת–הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל–עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְאֶת–מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל–הָעֵ֖ץ עַד–עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא
פרשת עם המלחמה- לימודי מלחמה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א וְאַל–תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל–עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה | נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗
פרשת מעל בחרם- חושך שבטו שונא בנו.
וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל–פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֤וֹן יְהוָה֙ עַד–הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל–רֹאשָֽׁם: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֲהָ֣הּ| אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה לָ֠מָה הֵעֲבַ֨רְתָּ הַעֲבִ֜יר
מעל בחרם- בניו ובנותיו וכל אשר לו.
לגבי בן שאביו עוד נושא בעולו העוון על האב, צריך לחשוב אם משכך העול הוא האב ובניו ובנותיו עימו. האב נושא בעול בתו עד שהוא מוסר אותה לבעלה כנלמד מחוקת הנדר בשבועה לבורא עולם. אשת עכן ואם בניו ובנותיו לא נזכרת במקרה זה.
פרשת מעל בחרם- לא אוסיף להיות עמכם.
עדכון שנת שבעים וארבע. פרשת מעל בחרם- לא אוסיף להיות עמכם אם- תוכנית לימוד-לימודי תורה- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּשְׁלַח֩
פרשת מעל בחרם- הגזול והמוחרם.
עדכון שנת שבעים וארבע. פרשת מעל בחרם- וימס לבב העם ויהי למים- תוכנית לימוד-לימודי תורה- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות. החטא:
פרשת רחב- מלון- מקום ללינה בלילה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר תַּ֣מּוּ כָל הַגּ֔וֹי לַעֲב֖וֹר אֶת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: קְח֤וּ לָכֶם֙ מִן–הָעָ֔ם שְׁנֵ֥ים
פרשת רחב- אבנים למזכרת.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיִּקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֗עַ אֶל–שְׁנֵ֤ים הֶֽעָשָׂר֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ–אֶחָ֥ד אִישׁ–אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ עִ֠בְרוּ
פרשת רחב- דלת כניסה ודלת יציאה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶת–בְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת–הַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽה: אֲשֶׁר–הוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶת–מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד–עָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר
פרשת רחב- לימודי מלחמה- תדריך לפני המלחמה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: לפני המלחמה , לפני הכניסה לעיר, שר צבאו של בורא עולם נשלח ליהושע: וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת
פרשת רחב- לימודי מלחמה- פינוי דרך לחיל הרגלים.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: פה אפשר לראות את הכהן והלוי כנושאי ארון הברית, הולכים לפני העם לעבור את הירדן
פרשת רחב- לימודי מלחמה- שפת צופן.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: במלחמה כמו במלחמה, לעתים מאמצים שפת קוד או הבנות כדי שבעת מלחמה תהיה יכולת לתקשר
פרשת רחב- לימודי מלחמה- הרתעת האויב.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: מאוד מענין לראות את שליחות המרגלים כציווי המפקד, היציאה לשליחות זאת הדרך שהם אספו מידע
עוברים את הירדן הזה- פרשת אחרי מות משה.
לימודי תורה בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת–שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: עִבְר֣וּ | בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת–הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד| שְׁלֹ֣שֶׁת
יהושע משרת משה- פרשת אחרי מות משה.
לימודי תורה בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן–נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר: מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י
כאשר ציוה יהוה את משה- פרשת וזאת הברכה.
שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן-נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי-סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת-יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה
תומיך ואוריך לאיש חסידך- פרשת וזאת הברכה.
שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: יש פערים בין ברכת יעקב לשבטי ישראל, בני ישראל לברכת משה את שבטי ישראל: כמו במקרה
אשריך ישראל- לימודי תורה- פרשת וזאת הברכה.
שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר: עֲלֵ֡ה אֶל-הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר-נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר
פרשת השירה הזאת- ישאהו על אברתו.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. הַלְיהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ-זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא-הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ: זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם
פרשת השירה הזאת- כי הוא חייכם.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל-קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת-דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם: זאת השירה הזאת: הַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם
פרשת השירה הזאת- הדרך חזרה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. עוד לפני שעם ישראל עבר לארץ היה ידוע מראש שהוא יחטא: וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן
פרשת השירה הזאת- ספירת שנים מיום..
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: בְּב֣וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ֗ל
פרשת השירה הזאת- מעבר מ… אל…
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת-הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן-מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָֽנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא-אוּכַ֥ל ע֖וֹד
פרשת כי תבוא אל הארץ- הָֽאֹתֹ֧ת וְהַמֹּֽפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם:
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל-אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם
פרשת כי תבוא אל הארץ- ונער לא יחון.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר-יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל-הָעָ֖ם אָמֵֽן: פרשת כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ. בתהלים כתוב, מִזְמוֹר
פרשת כי תבוא אל הארץ- ברית מואב.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. יש ברית אברהם. יש ברית חורב וזאת ברית מואב: וְהָיָ֗ה אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה
פרשת כי תבוא אל הארץ- ואלה יעמדו על הקללה.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת-הָעָ֔ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר: אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת-הָעָם֙ עַל-הַ֣ר גְּרִזִּ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת-הַיַּרְדֵּ֑ן
פרשת כי תבוא אל הארץ- נהיית לעם ליהוה אלהיך.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים הַֽלְוִיִּ֔ם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת | וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ
פרשת כי תבוא אל הארץ- הסכת ושמע- שפה.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים הַֽלְוִיִּ֔ם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת | וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ
פרשת כי תבוא אל הארץ- אבנים שלמות לשלמים.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְהָיָה֘ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת-הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת-הָֽאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥
פרשת כי תבוא אל הארץ- זו שלנו וזו לא שלנו.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת-הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת-כָּל-הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם: וְהָיָ֗ה
פרשת כי תבוא אל הארץ- עליון עליון.. אך..
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וּלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל-הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹֽתְךָ֧ עַם-קָד֛שׁ לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר
פרשת כי תבוא אל הארץ- האמרת-האמירך.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אֶת-יְהֹוָ֥ה הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ:
פרשת כי תבוא אל הארץ- ואכלו בשעריך ושבעו.
לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְהָיָה֙ כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ: וְלָֽקַחְתָּ֞ מֵֽרֵאשִׁ֣ית
פרשת שופטים ושוטרים- ופתחה לך לשלום.
אם העיר הזאת פותחת לך לשלום, אתה לא הורג אותם ואם כבשת את העיר תושבי העיר יעבדו אותך וישלמו מיסים למדינה במשילותך.
פרשת שופטים ושוטרים- הירא ורך הלבב.
וְאָֽמְר֗וּ מִֽי-הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת-לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ: יש חוקה בענינו של מי שקוראים לו פציפיסט בעת
פרשת שופטים ושוטרים- שלושה עדים.
אם העד תואר כעד חמס ויש עוד עד אחד שמעיד שקר אפילו שהעד השלישי אומר אמת, הוא רק אחד ולא יקום דבר
פרשת שופטים ושוטרים- יכה את רעהו בבלי דעת.
שני בני אדם היו בשטח עבודה במקרה הזה ביער וכלי העבודה הוא כלי מסוכן וקרה המקרה כמו בעת הנפת הגרזן בתנופה לעץ
פרשת שופטים ושוטרים- לא ימצא בך שואל אוב ודורש אל המתים.
שאתה מדבר על המתים גם כשואל בענין משהו כזה או אחר כשעוד היו בחיים, אתה לא עושה כשואל ומעלה באוב המעלה מתים
פרשת שופטים ושוטרים- לבלתי רום לבבו מאחיו.
שׂוֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-אָחִ֖יךָ
פרשת שופטים ושוטרים- כי יפלא ממך דבר למשפט.
בהבדלה מהאמרה אם יש לך ספק, עשה לך רב וצא מהספק, על פי תורתינו, אם נפלא ממך דבר למשפט- לך אל הכהן
פרשת שופטים ושוטרים- יעוור ויסלף.
וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם: אותו הדבר גם עם הצדיק, הצדיק שהיה צדיק לפני המעל חדל להיות צדיק ומשכך דבריו מדברי אמת הסתלפו להיות
פרשת ברכה וקללה- בערב כבוא השמש.
כִּ֠י אִֽם-אֶל-הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת-הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם: פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. ברור שהכוונה לא
פרשת ברכה וקללה- איש כמתנת ידו.
כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן-לָֽךְ: כמו שבורא עולם נתן לך ככה אתה נותן, המתנות נמדדות כמעשרות אתה נותן מעשר ממה שבורא עולם
פרשת ברכה וקללה- מקצה שלוש שנים.
יש מחזור שבעה ימים, שבעה שבועות- ויום, שבע שנים, שבע פעמים שבע שנים ושנה ושנה אחת- יובל. ויש גם מחזור שלוש שנים:
פרשת ברכה וקללה- ונתתה בכסף.
וְכִֽי-יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֘ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי-יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם במקרה הזה לתרגם את התבואות
פרשת ברכה וקללה- לגר אשר בשעריך תתננה.
לֹא תֹֽאכְל֣וּ כָל-נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַֽאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י הגר הוא כתושב עמנו, ככתוב, תורה אחת לכם ולגר ובתורה הזאת יש
פרשת ברכה וקללה- הסתה לדבר חטא.
זה משפט לאדם שמסית אדם לדבר פשע, כמו מה שקוראים לו – הדחה לפשע: לקריאת הפרשה:פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. זה משפט לאדם שמסית
פרשת ברכה וקללה- כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם.
לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל-דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם זאת אומרת שהנביא ההוא הוא כלי של בורא עולם לנסות את ישראל,
פרשת ברכה וקללה- עם האמהות אכבדה.
וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֘ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹֽתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם. לקריאת הפרשה:פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙
פרשת ברכה וקללה- לא תאכלנו למען יטב לך.
כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא אם אתה לא שורף את הדם של הבהמה ומשכך אוכל את הדם, הנפש הבהמית הזאת מתערבת עם
פרשת ברכה וקללה- איש הישר בעיניו יעשה.
לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּן כְּכֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כָּל-הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו: כמו בסוף עת שפוט השופטים. בסוף עת שפוט השופטים לא היה
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- שרשרת המזון.
ברור שבלי העשב לא תהיה בהמה לאכול ולשבוע ממנה. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְנָֽתַתִּ֧י מְטַֽר-אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ֣
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- עיני יהוה אלהיך בה.
גם מפרשה זאת וגם ממקרה מלך אשור ניתן ללמוד שלארץ הזאת יש משפט ארץ, כמו העם בה, כך הארץ הזאת נבדלת מארצות
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- לא כארץ מצרים היא.
אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶת-זַֽרְעֲךָ֔ משמע, במצרים זרעו מה שאינו זרעם. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא-שָׁ֨מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- מצא או מצאי את ההבדלים.
יש הבדל בין הלוחות הראשונים ללוחות השניים. אתם מוזמנים למצוא גם בעצמכם. לא ביארתי במילותי. חודש.. שנה.. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- שקץ תשקצנו.
זה גורלו של זהב שהתעיבו אותו בעבודה זרה: וָֽאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ | בָּאֵשׁ֒ וָֽאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר-דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת-עֲפָר֔וֹ אֶל-הַנַּ֖חַל
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- התוכחה והעיצה.
משה אל העם מדבריו האחרונים, הדיבור שלו הוא דבר פרידה בדבריו של משה יש את דברי הקורות את העם, גם דברי תוכחה
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- עשרת הדברים- לימודי שפה.
ולא עשרת הדברות. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת-שְׁנֵי֙ לוּחֹת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַֽעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל-הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר
פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל- יום הקהל- לימודי שפה.
בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל: ולא ביום הציבור, כמילה המתארת התקהלות העם. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת-שְׁנֵי֙ לוּחֹת הָֽאֲבָנִ֔ים
פרשת שמע ישראל- ערים גדולות ובצורות בשמים.
על הגויים שהיו פה לפניני נאמר שעריהם גדולות ובצורות בשמים, וכמו במקרה הזה: אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- הוא הנותן לך כח לעשות חיל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. ולא לשכח: וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה: וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- כאשר ייסר איש את בנו.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְיָֽדַעְתָּ֖ עִם-לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת-בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ: וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת-מִצְוֹ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- לא במסכנות תאכל לחם.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְיָֽדַעְתָּ֖ עִם-לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת-בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ: וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת-מִצְוֹ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- והיית חרם כמוהו.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. פְּסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא-תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָֽקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בּ֔וֹ כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- פן תרבה עליך חית השדה.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְנָשַׁל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת-הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן-תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- ובתו לא תקח לבנך.
. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-אַתָּ֥ה בָא-שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם-רַבִּ֣ים | מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- לא מרובכם מכל העמים.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-אַתָּ֥ה בָא-שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם-רַבִּ֣ים | מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָֽאֱמֹרִ֜י
פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- עבדים היינו לפרעה במצרים.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. כִּֽי-יִשְׁאָֽלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָֽעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם: וְאָֽמַרְתָּ֣
פרשת החוקים והמשפטים- יהוה אלהיך בקרבך.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּֽן-יֶֽ֠חֱרֶה אַף-יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: פרשת
פרשת החוקים והמשפטים- למען ינוח עבדך ואמתך- כמוך.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת | לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל-מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ-וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ-וַֽאֲמָתֶ֗ךָ וְשֽׁוֹרְךָ֤ וַֽחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל-בְּהֶמְתֶּ֔ךָ
פרשת החוקים והמשפטים- לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת-שֵׁם-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר-יִשָּׂ֥א אֶת-שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא: פרשת הַֽחֻקִּים֙
פרשת החוקים והמשפטים- והיה לבבם זה להם ל…
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. ככה קבל עם ישראל את הלוחות: פָּנִ֣ים | בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ:
פרשת החוקים והמשפטים- בעבר בירדן מזרחה לנוס שמה רוצח.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ: לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת-רֵעֵ֨הוּ֙
פרשת החוקים והמשפטים- התאנף בי על דבריכם.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אלה מדבריו האחרונים של משה לעם, משה שגדל אצל בת פרעה, משה שלמרות שגדל עם
פרשת החוקים והמשפטים- לא תוסיפו ולא תגרעו.
. לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |